נחשפו אזהרות הלוי וגלנט לפני הטבח, נתניהו זעם: "אתם עושים מרד"

מסמכים שהוסתרו מהציבור במשך שנתיים חושפים כעת את רצף האזהרות שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודשים שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר, ואת האופן שבו הגיב אליהן. מכתבים של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שחלקים מהם נחשפים לראשונה, מתארים אזהרות חוזרות ונשנות מפני שחיקת ההרתעה הישראלית ומפני האפשרות שאויבי ישראל ינצלו את המשבר הפנימי במדינה כדי לפעול נגדה.

צילום: בנימין נתניהו

כבר ב-21 במרץ 2023, כשבעה חודשים לפני הטבח, שלח הלוי לנתניהו מסמך שכותרתו "הערכת מצב כוללת - בין אדום לכחול". במכתב, שחלקים ממנו נחשפים כעת לראשונה, כתב הרמטכ"ל לשעבר: "ביטחונה של ישראל מבוסס בין היתר על הרתעה, שנשחקת בימים אלו, והאויבים בכלל הזירות מזהים הזדמנות להאיץ תהליך שלראייתם יוביל בסופו לקריסתה של ישראל". יומיים קודם לכן שלח גם ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז, עמית סער ז"ל, מכתב התרעה דומה.

העדויות שנחשפות מתארות חשדנות עמוקה שבה קיבל נתניהו את האזהרות. בכיר במעגל ההתייעצויות שלו טען שראש הממשלה חשד שבכירי מערכת הביטחון מנסים להכשיל את הרפורמה המשפטית ולהפיל את ממשלתו. במהלך ביקור בוועידת רומא, כשראשי הארגונים הביטחוניים ביקשו להיפגש עמו ביחידות, הבטיח נתניהו לשקול זאת, אך כעבור ימים ספורים נמסר להם: "ראש הממשלה לא ייפגש עם ראשי הארגונים". גם בקשה נוספת של הלוי, ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דוד ברנע לקיים פגישה משותפת נדחתה, כשבכיר בסביבת נתניהו ייעץ לו: "זו מלכודת. הם יצבעו אותך כמי שמדרדר את המדינה ביודעין".

בפורום מטכ"ל ביולי אמר נתניהו לאלופים, לפי החשיפה: "אני שם עליכם 80 מיליארד שקל בשנה ואתם עושים לי מרד". הלוי השיב לו כי האזהרות מבוססות על מידע מודיעיני בלבד: "אותי לא מעניינת פוליטיקה. אני מזהיר ממה שאנחנו רואים במודיעין, מזהיר מפני האויבים שלנו ומהמקום שבו אנחנו נמצאים".

אחת החשיפות המפתיעות ביותר נוגעת לטיוטת הודעה שנוסחה בלשכת ראש הממשלה על ידי הדובר טופז לוק, בעקבות פיטורי גלנט ב-26 במרץ שהציתו גל הפגנות. בטיוטה, שמעולם לא פורסמה, נכתב: "החלטתי להקפיא את המהלכים האחרונים שתוכננו עד לאחר החגים הלאומיים, הן לגבי הרפורמה והן לגבי המשך כהונתו של שר הביטחון". נתניהו התלבט אם לפרסם את ההודעה, ובסופו של דבר היא נגנזה, אף שבהמשך הקפיא בפועל את החקיקה.

רצף האזהרות נמשך גם לקראת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות ביולי. ב-23 ביולי העביר הלוי לנתניהו מכתב התרעה נוסף, ולפי החשיפה הגיב ראש הממשלה בכעס: "זה לא אנחנו! שידברו עם אלה בקפלן". באותם ימים התריע ראש השב"כ לשעבר בטלפון האדום: "אדוני ראש הממשלה, אני נותן לך התרעה אסטרטגית למלחמה. אנחנו נאבד את היכולת להגיד מה יקרה בכל הגזרות". גם גדי איזנקוט שלח מכתב דומה באוגוסט, בו ביקש להקפיא את החקיקה למשך 18 חודשים בשל פגיעה בכשירות צה"ל.

החשיפה המטלטלת ביותר היא מכתב בן שבעה עמודים ששלח גלנט לנתניהו ב-7 בספטמבר, חודש בדיוק לפני הטבח. לפי הערכת אמ"ן שצוטטה במכתב, החרפת המשבר הפנימי "מעמיקה השחיקה בדימוי ישראל בקרב אויבינו, מחריפה הפגיעה בהרתעה ומתגבר הסיכוי להסלמה". בשיחה סגורה תיאר גלנט בהמשך: "אני, הרצי ורונן דיברנו עם נתניהו לפחות 15-10 פעמים. הסברתי לו שצה"ל מתפרק. שהדבק החברתי מתפוגג. ובכל זאת הם ממשיכים קדימה".

מפלגת הליכוד יצאה בתגובה חריפה לחשיפות, וטענה כי מדובר ב"תעמולה פוליטית שקרית" שמטרתה להפיל את הממשלה. הליכוד הכחיש כל אזהרה מוקדמת לגבי מתקפת חמאס עצמה, וטען שלפי פרוטוקולים רשמיים שהוגשו למבקר המדינה, בכירי מערכת הביטחון דווקא הציגו לנתניהו הערכה הפוכה: שחמאס מורתע ומחפש הסדרה. מטעם נתניהו נמסר: "ראש הממשלה לא קיבל שום התרעה מקדימה לפני ה-7 באוקטובר על התקפת חמאס. ההפך הוא הנכון".

במקביל לחשיפות על עברו, נתניהו עסוק כעת באיום חדש: בישיבת הממשלה האחרונה התריע ראש השב"כ דוד זיני מפני תשתיות צבאיות וניסיונות להקמת גדודים בפזורה הבדואית בנגב. בעקבות הדברים דרש נתניהו מהשב"כ להציג דו"ח מלא ולגבש תוכנית חירום לבלימת התופעה, וצפוי לכנס דיון מיוחד בנושא בימים הקרובים. ראש המטה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי, רואי כחלון, כתב כי "בידי גורמי פשיעה מצויים אמצעי לחימה צבאיים, ובהם טילי לאו, מאגים ורחפני נפץ", והזהיר כי "העובדה שכיום הם נלחמים על כסף ושליטה אינה מבטיחה שנדע נגד מי יופנה הנשק מחר".

הלוי עצמו סירב למסור לפרסום את המכתב המלא ששלח בזמנו, ולדבריו בכוונתו להציג את כל המסמכים בפני ועדת חקירה ממלכתית, כשזו תוקם. עד אז, הפרסום החלקי ממשיך להזין את המאבק הפוליטי החריף סביב השאלה מי ידע מה, ומתי, לפני הבוקר שבו פרצה המלחמה הקשה בתולדות ישראל.