הנדל קורא לווינטר: "התנער ממשלת נתניהו והחרדים"

יועז הנדל יצא הבוקר בהצהרה חריפה שעלולה לטלטל את מפת הגושים הפוליטית. ראש מפלגת "התקווה" פנה בפומבי לעופר וינטר וקרא לו לחזור בו מהמחויבות שהצהיר עליה בעבר לישיבה בממשלה בראשות נתניהו יחד עם המפלגות החרדיות.

הנדל לא הסתפק בקריאה כללית. הוא דרש ממהלך פוליטי ממש: שהוא וינטר יחתמו יחד על הסכם עודפים, ויצהירו בקול אחד שהם מוכנים לשבת רק בממשלה "ציונית", בלי חרדים ובלי ערבים. "אנחנו צריכים ליצור גוש חוסם לממשלות לא ציוניות", אמר הנדל, בניסוח שמשאיר מעט מקום לפרשנות.

מאחורי ההצהרה מסתתרת דרמה פוליטית אמיתית. וינטר, המפקד לשעבר שהפך לפוליטיקאי, הצהיר בעבר שהוא מוכן לשבת תחת נתניהו גם אם החרדים יהיו שותפים בקואליציה. הקריאה של הנדל, שבאה בלשון ישירה וללא כחל וסרק, מציבה את וינטר במבוכה: להישאר נאמן להצהרתו הקודמת, או להצטרף למתווה שהנדל מנסה לגבש.

אלא שהסיפור האמיתי נמצא במקום אחר לגמרי. הנדל עצמו כבר הודיע בעבר שהוא לא ישב תחת ראשות ממשלה של נתניהו, בשום הרכב. ההצהרה הזו, כשהיא מונחת לצד הקריאה לוינטר, יוצרת מסקנה אחת ברורה: אין שום סיבה לספור את הנדל ואת זליכה כחלק ממפלגות גוש המרכז.

במילים אחרות, מבחינת מפת הכוחות הפוליטית, הנדל וזליכה כבר לא שייכים לשיח על ממשלת מרכז שיכולה לשבת עם נתניהו. הם הולכים עם גוש השינוי. זו לא תחזית, זו מסקנה שמתבקשת ישירות מהצהרותיו של הנדל עצמו.

המשמעות הפוליטית של זה כבדה יותר ממה שנראה במבט ראשון. כל ספירת מנדטים ריאלית שמנסה למפות את הגושים לקראת הבחירות הבאות צריכה להוסיף את קולותיהם של הנדל וזליכה למחנה של גדי איזנקוט, ולא למחנה המרכז הרחב יותר שעשוי לשבת עם נתניהו.

ככל שמתקדמים בניתוח הגושים, ההשפעה הזו רק מתחזקת. מנדטים שהיו נספרים עד כה כ"פתוחים" לכיוונים שונים, מקבלים כעת כתובת ברורה. זה משנה את חישובי הכוח של כל הצדדים, ובמיוחד את מצבם של נתניהו והמפלגות החרדיות, שמביטים בדאגה על כל נקודת אחוז שמתגלגלת למחנה המתחרה.

וינטר, מצדו, טרם הגיב באופן רשמי לקריאה של הנדל. השאלה אם הוא יבחר להצטרף למהלך המשותף, או יישאר נצמד להצהרתו המקורית לגבי ישיבה תחת נתניהו גם עם החרדים, עשויה להכריע לא רק את מעמדו הפוליטי האישי, אלא גם את מספר המנדטים הסופי שיתווספו לגוש השינוי.

בשבועות הקרובים צפויה להתברר השאלה אם הקריאה של הנדל תוביל בפועל להסכם עודפים ולהצהרה משותפת, או שתישאר הצהרת כוונות בלבד. כך או כך, המפה הפוליטית של גוש המרכז מול גוש השינוי כבר השתנתה, ולו רק במילים.