אחרי שבוע עמוס במיוחד התחשק לי כריך טונה כמו שאני אוהבת, ובמקום לרוץ לסניף הקרוב החלטתי לבדוק אם אפשר לשחזר אותו בבית. חיפשתי מה בדיוק נכנס לתערובת הטונה המפורסמת שלהם, וגיליתי משהו שממש הפתיע אותי: מדובר בכמות שווה של טונה ומיונז, בלי שום תוספת סודית אחרת. זה נשמע פשוט מדי כדי להיות אמיתי, אבל ברגע שטעמתי הבנתי שזה בדיוק הטעם שאני מכירה.
כדי לוודא שלא רק הטעם זהה אלא שגם מבחינת הכיס זה משתלם, ישבתי ועשיתי חישוב מדויק לכל רכיב. לקחתי לחמניית חיטה טרייה שעלתה לי כ-2.5 שקלים, שלוש פרוסות עגבנייה שעלו יחד כשקל, עלי חסה בעלות של כשקל, ובצל סגול פרוס שעלה כחצי שקל. הוספתי כמה פלפלוני חמוץ בעלות דומה של חצי שקל, ופרוסת גבינה צהובה אחת שעלתה לי כ-0.6 שקל.
על הלחם ניגרו טיפה שמן זית וחומץ יין אדום, עלות זניחה של כ-0.3 שקל. אל תוך הכריך נכנסה קופסת טונה שקניתי במבצע בכ-4 שקלים, יחד עם כמות מיונז שעלתה לי בערך 2.5 שקלים. כשסיכמתי את כל הרכיבים גיליתי שהכריך השלם עלה לי סביב 13 שקלים בלבד.
בשביל להשוות תפוח לתפוח, הוספתי לארוחה גם שקית חטיפי דוריטוס בטעם רנץ', שעלתה לי כ-2 שקלים למנה, ושתייה קרה שהוסיפה עוד שקל. סך הכול הארוחה המלאה, כולל חטיף ושתייה, עלתה לי כ-16 שקלים. כשבדקתי כמה עולה כריך דומה בגודל של 15 סנטימטרים בסניף סאבווי הקרוב לבית שלי, המחיר עמד על כ-32 שקלים לכריך בלבד, בלי תוספות.
ההפרש הזה הפתיע אותי יותר ממה שציפיתי. זה אומר שהכנת הכריך בבית חסכה לי כמעט מחצית מהמחיר, וזה גם לפני שהוספתי את החטיף והשתייה שבכלל לא נכללו בהשוואה המקורית בסניף. העובדה שמדובר במתכון כל כך פשוט, שכולל בעצם רק שני רכיבים עיקריים בתערובת הטונה, הופכת את זה לעוד יותר כדאי.
מה שגילוי הזה לימד אותי זה שהרבה פעמים אנחנו משלמים על נוחות, לא על איכות או על רכיבים מיוחדים. ברגע שיש בבית קופסת טונה, מיונז ולחמנייה טרייה, אפשר לקבל תוצאה כמעט זהה בחלק קטן מהמחיר. אני כבר מתכננת להכין את זה שוב מחר, הפעם אולי עם תוספת של עגבניות שרי במקום עגבנייה רגילה, פשוט כי בא לי לגוון קצת.
אם יש לכם ילדים שאוהבים כריכים מהסוג הזה, שווה לנסות את זה גם כארוחת צהריים לבית ספר. זה חוסך זמן בהכנה בבוקר, עולה הרבה פחות, ולרוב גם יוצא טרי יותר ממה שמקבלים בקנייה מוכנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה