נתניהו חושף: איימתי על נשיא סוריה בשיחה אישית - והטבח נפסק

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף היום (חמישי) פרט שלא היה ידוע עד כה: הוא שוחח באופן אישי עם נשיא סוריה אחמד א-שרע, ולטענתו השיחה הזו היא שהביאה לעצירת הטבח בדרוזים. הדברים נאמרו בכנס עם בכירי העדה הדרוזית בירכא, לא מול מצלמות משרד ראש הממשלה אלא בפורום פנימי של נציגי העדה.

צילום: בנימין נתניהו

"הייתה שיחה מאוד קצרה, מאוד חדה, והטבח נפסק", אמר נתניהו לנוכחים. לא מדובר בהצהרה דיפלומטית מנומסת, אלא בתיאור של שיחה שנועדה להעביר מסר אחד ויחיד.

מה קדם לזה

ביולי 2025 הסלימו העימותים בעיר הדרוזית א-סווידא שבדרום סוריה, ובמהלכם הופצו תיעודים קשים של טבח ואלימות נגד בני העדה. בעקבות כך עיבה צה"ל את כוחותיו בגבול עם סוריה, ומאות בני העדה הדרוזית בישראל ניסו לחצות את הגדר כדי לסייע לאחיהם. באותו חודש תקף צה"ל את המטה הכללי של המשטר הסורי בדמשק ויעד בתוך מתחם ארמון הנשיאות, ובתגובה האשים א-שרע את ישראל בניסיון לערער את יציבות סוריה. ב-7.10.2026 דיווחנו כי דרוזים בא-סווידא הניפו דגלי ישראל ותמונות של נתניהו עם הכיתוב "הדרוזים בבשן תומכים בך".

נתניהו הוא זה שיזם את הקשר. על פי הפרטים שנחשפו, ראש הממשלה התקשר לא-שרע בעצמו והעביר לו מסר ברור: אם הטבח בדרוזים לא ייפסק, ישראל תתערב ותפעל כדי להגן עליהם. מדובר באיום מעשי, לא בבקשה דיפלומטית, ולפי נתניהו הוא עבד.

ראש הממשלה לא עצר שם. "אעשה כל מה שצריך להגן על אחינו הדרוזים", הצהיר בפני הקהל בירכא. אך הוא גם הבהיר שהסיפור רחוק מלהסתיים: "יש עוד עבודה לעשות, אני לא יכול לספר הכל".

המשפט האחרון הזה הוא לא סתם נימוס. הוא מרמז שמאחורי הקלעים מתקיימת פעילות מבצעית או דיפלומטית שאינה נחשפת לציבור, וש נתניהו בחר לחלוק רק את החלק שהוא יכול, או רוצה, שיתפרסם.

החשיפה מגיעה על רקע תקופה סוערת במיוחד בסוריה. מאז עליית הממשל החדש בראשות א-שרע, העדה הדרוזית במדינה ניצבת מול איומים קיומיים, כששכונות ואזורים דרוזיים הפכו זירת עימותים אלימים. ישראל, שרואה בעדה הדרוזית ובני ברית אסטרטגיים, עקבה מקרוב אחרי ההתפתחויות וגיבשה עמדה שלפיה לא תעמוד מנגד אם יתרחש טבח.

היחסים בין ירושלים לדמשק נותרו מתוחים גם בזירה הרשמית. א-שרע עצמו, בנאום שנשא לאחרונה בעצרת הכללית של האו"ם, הצהיר כי "הגולן יישאר שטח סורי" וטען כי ישראל ביצעה כ-500 תקיפות אוויריות בשטח סוריה. "חשבנו שהעידן הזה חלף", אמר הנשיא הסורי בנאומו, תוך שהוא מתאר את הפעולות הישראליות כ"תוקפנות".

במקביל, בפאנל של המועצה האטלנטית בניו יורק, התייחס א-שרע גם למגעים הישירים מול ישראל ולעתיד רמת הגולן. הוא ציין כי סוריה מחויבת להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974, הסכם שנחתם בעקבות מלחמת יום הכיפורים וקובע את גבולות האזור המפורז בגולן.

הפער בין ההצהרות הפומביות של א-שרע באו"ם, שבהן הוא מתאר את ישראל כתוקפנית, לבין קיומה של שיחה ישירה ואישית עם נתניהו שהובילה לכאורה לעצירת טבח, ממחיש את המורכבות שמאחורי הקלעים. מול הקהל הבינלאומי נשמעת רטוריקה אחת, ובין המנהיגים עצמם מתקיימים ערוצי תקשורת אחרים לגמרי.

עוד מהדיווחים

נתניהו תיאר את הרקע לשיחה עם א-שרע כך: "הורדנו את משרד הביטחון בדמשק, ככה, הלך, הורדנו יעד בתוך מתחם הארמון והרמתי טלפון לא-שרע", כלומר השיחה הגיעה בעקבות תקיפות צה"ל ולא לפניהן, לפי וואלה. בכיר במיליציה דרוזית המקורבת למשטר הסורי התנגד בזמנו להתערבות ישראלית ואמר: "בשביל מה ההתערבות הזו? אנחנו לא צריכים שמישהו יגן עלינו וזו העמדה שלנו מפרוץ המהפכה הסורית", לפי וואלה.

למה זה חשוב

לציבור הדרוזי בישראל, שחלק ניכר ממנו משרת בצה"ל ורואה בבני העדה בסוריה קרובי משפחה, מדובר באישור ראשון לכך שערוץ ישיר בין נתניהו לא-שרע, ולא רק פעולה צבאית, הוא שעצר את הטבח. דבריו של נתניהו שיש עוד עבודה לעשות מרמזים שישראל עשויה להמשיך ולהתערב מאחורי הקלעים אם המצב בסוריה יחריף שוב, מה שעלול להשפיע על יציבות הגבול הצפוני.

נכון לעכשיו לא ברור אילו צעדים נוספים שוקלת ישראל כדי להבטיח את שלום העדה הדרוזית בסוריה, ונתניהו בחר להשאיר את הפרטים המלאים חסויים. השאלה אם השיחה בין שני המנהיגים תהפוך לערוץ קבוע, או שמדובר באירוע חד פעמי שנועד למנוע אסון מיידי, נותרה פתוחה.