מי שמבשל סטייק בבית לרוב נתקל פעם אחת לפחות באותה תסכולת: הקרום חום ויפה, הטמפרטורה הפנימית מדויקת, אבל בכל ביס צריך ללעוס קצת יותר מדי. זו בדיוק התלונה שעלתה לאחרונה בפורום בישול פופולרי, כשאחד הכותבים תיאר שהוא צולה סטייקים ברמת דיוק גבוהה, כולל צליה על להבה חזקה, מנוחה על רשת במשך חמש דקות, ולאחר מכן השלמת בישול בחמאה עם שום ורוזמרין עד לטמפרטורה פנימית של 130 עד 135 מעלות פרנהייט, כלומר מדיום-רייר קלאסי. למרות הדיוק הזה, הבשר יצא לו פחות רך משחזה עוף, וזה בדיוק מה שהוא רצה להבין.
התשובה הכי נפוצה שניתנה לו נוגעת לסוג הבשר עצמו. סינטה או אנטריקוט רגילים מקצבייה שכונתית, גם אם הם טריים ואיכותיים, פשוט לא מתנהגים כמו וואגיו או בשר מיושן יבש. סיבי השריר בחתיכות הסטנדרטיות האלה עבים יותר ומחוברים ברקמת חיבור חזקה יותר, ולכן גם כשהטמפרטורה מדויקת לחלוטין, יש גבול לכמה רך הבשר יכול להיות. זה לא אומר שמשהו נכשל בבישול, אלא שמדובר במגבלה של החומר הגלם עצמו.
למה הסטייק שלכם קשה למרות שבישלתם אותו נכוןצילום: למה הסטייק שלכם קשה למרות שבישלתם אותו נכוןגורם מרכזי נוסף שעולה שוב ושוב כשמדברים על סטייק קשה הוא כיוון החיתוך. כל חתיכת בשר בנויה מסיבי שריר שרצים בכיוון מסוים, ואם פורסים אותה במקביל לסיבים במקום לרוחבם, כל פרוסה מכילה סיבים ארוכים ושלמים שקשה יותר לכרסם. הפתרון הוא לבדוק את כיוון הסיבים לפני החיתוך ולחתוך בניצב אליהם, כך שכל פרוסה מקבלת סיבים קצרים שמתפרקים בקלות בלעיסה. זו טעות נפוצה מאוד, גם אצל מי שמבשל נכון מבחינת טמפרטורה וזמן.
נקודה שלישית שחשוב לשים עליה לב היא זמן המנוחה והדרך שבה הבשר ממשיך להתבשל אחריו. במקרה שתואר, הכותב נתן לסטייק לנוח חמש דקות ואז המשיך להשלים אותו בבייסטינג חמאה עד שהגיע לטמפרטורה הרצויה, מה שלמעשה מאריך את זמן המגע של הבשר עם חום. חימום ממושך מדי, גם בעוצמה נמוכה כמו בייסטינג בחמאה, יכול לגרום לסיבי השריר להתכווץ ולהתייבש מעט יותר מהצפוי, גם אם הטמפרטורה הפנימית הסופית נראית מדויקת על הנייר.
איכות הבשר עצמו, כלומר מידת השיוש והאם הוא עבר תהליך הבשלה יבשה או רטובה, משפיעה גם היא משמעותית על הרכות. חתיכות עם שיוש עדין יותר, כפי שנמכרות ברוב הקצביות השכונתיות, פשוט לא יתפרקו באותה קלות כמו חתיכות עם שיוש עשיר שמגיע מגידול ייעודי או מהבשלה ממושכת. מי שמחפש רכות מקסימלית צריך לדעת שההבדל הזה הוא לא עניין של טכניקה אלא של בחירת החתיכה מראש אצל הקצב.
בסופו של דבר, הדיון הזה מראה שבישול סטייק מושלם הוא לא רק עניין של טרמומטר ושעון עצר. מי שרוצה סטייק רך יותר בלי לשנות את טכניקת הבישול יכול להתחיל מבדיקת כיוון הסיבים לפני החיתוך, לשקול לקצר מעט את שלב הבייסטינג בחום, ולדבר עם הקצב על סוג החיתוך ורמת השיוש המתאימה. לפעמים ההבדל בין סטייק טוב לסטייק מעולה טמון לא בתנור או במחבת, אלא בהחלטות שמתקבלות עוד לפני שהבשר מגיע לאש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה