נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי מפתיע שמקפיא את מרבית הסנקציות נגד רוסיה, ימים בודדים לפני שהיו אמורות להיכנס לתוקף. מדובר בסנקציות שנקבעו בחוק דו-מפלגתי שעליו חתם בעצמו רק בחודש שעבר, על שמו של הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם. הצו מקפיא בין היתר מכסים של עד 100% שהיו אמורים להיות מוטלים על חמש המדינות הגדולות ביותר ברכישת נפט וגז רוסיים, ובהן סין והודו.
בצו שפרסם הבית הלבן נימק טראמפ את ההחלטה בכך שהיא "משרתת את האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית". הוא לא פירט את הנימוקים לכך, אך ברור כי מאחורי ההחלטה עומד חשש מעליית מחירי האנרגיה לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר. ההחלטה מגיעה ימים ספורים אחרי שהודיע על עסקה לרכישת 1.8 מיליון טונות סולר מרוסיה, שנחתמה בעקבות שיחת טלפון שקיים עם הנשיא הרוסי פוטין.
מה קדם לזה
החוק המוקפא, שנחקק בחודש שעבר על שם הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם, נועד לצמצם את מקורות המימון של המלחמה הרוסית באוקראינה ולהגביר את הלחץ על מוסקבה. לפי אותו חוק, הנשיא האמריקני רשאי להקפיא את הסנקציות באמצעות הודעה לקונגרס שבה הוא קובע כי הן אינן משרתות את האינטרס הלאומי.
נשיא אוקראינה זלנסקי לא חיכה בסבלנות. "הפסקת הסנקציות האמריקניות, הקלת הלחץ על התוקפן, תגמולים כספיים לפוטין, כל אלה רק מעודדים אותו להמשיך לתקוף", כתב ברשתות החברתיות. בהמשך פרסם תמונות שלו לצד גרהאם, שעל שמו נקרא החוק שהוקפא חלקית, וצירף את המילים "תודה על הכול, לינדזי". ההחלטה עוררה גם ביקורת חוצה מפלגות בוושינגטון. חבר הקונגרס הרפובליקני דון בייקון טען כי "הנשיא מאריך את המלחמה, לא מסיים אותה", והסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל האשים את טראמפ בכך ש"מאשר שוב שהוא ניצב לצדו של בריון צמא דם".
בעוד וושינגטון מרפה מהלחץ על מוסקבה, אירופה בחרה בכיוון ההפוך. בתום פגישה של זלנסקי עם נשיא המועצה האירופית אנטוניו קוסטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, התחייב האיחוד האירופי לספק לאוקראינה סיוע מיידי בהגנה אווירית ותמיכה פיננסית נרחבת. "מנהיגות אירופית נדרשת כדי להבטיח שחיי אדם מוגנים במידה מספקת מפני הטרור הרוסי", כתב זלנסקי. הוא הוסיף כי המנהיגים תיאמו את המשך תהליך ההצטרפות לאיחוד, ושהצדדים פועלים "לפתוח את שני אשכולות המשא ומתן הנותרים עד סוף השנה".
ההבטחות האירופיות הגיעו על רקע תקיפה רוסית קטלנית בחרקוב, שבה נהרגו שני אנשים ונפצעו 17 נוספים. במקביל תקפו כוחות רוסיים גם מרכז קניות בעיר רובנו, ופגעו במתקני אנרגיה בארבעה מחוזות שונים ברחבי אוקראינה. זלנסקי הבהיר כי לדעתו אין כרגע כל סימן לכך שמוסקבה מתכוונת לסיים את המלחמה. "האיתותים שהיא שולחת מצביעים על משהו שונה לחלוטין, ובהחלט לא מקרבים את השלום", אמר.
הביקורת החריפה ביותר על מהלכיו של טראמפ הגיעה דווקא ממגזר העסקים. מייסד וירג'ין, סר ריצ'רד ברנסון, פרסם סדרת פוסטים חריפים בלינקדאין נגד הנשיא האמריקני. לדבריו, "ממשל טראמפ הפך למפייס של אוטוקרטים ודיקטטורים, המעמיד את גחמותיהם האישיות לפני האינטרסים הטובים ביותר של העם האמריקני ושל העולם החופשי". את עסקת הסולר עם פוטין הגדיר ברנסון כ"מעשה הצביעות המדהים ביותר שראיתי בחיי", ותיאר אותה כ"תקיעת סכין מדממת בגב" של אוקראינה. לדבריו, העסקה אף לא תוריד משמעותית את מחירי הדלק עבור הצרכן האמריקני, ו"פוטין בוודאי צוחק כל הדרך אל הבנק".
ברנסון לא הסתפק בביקורת כלכלית. הוא תקף גם את החלטת הבית הלבן להשעות זמנית את פעילות רשת הלוויינים הצבאית סטארשילד באוקראינה, בעיצומו של העימות הפומבי בין טראמפ לזלנסקי. "ההאטה של הרשת הלווינית והיעדר ההתרעה המוקדמת הבלתי מוסברת מפני שיגורי טילים רוסיים כבר גרמו לאזרחים אוקראינים למות לשווא", כתב, וקרא למנהיגי אירופה "לקחת פיקוד" ולהעביר לקייב נכסים רוסיים מוקפאים וטילי שיוט מתקדמים.
התמונה הקודרת ביותר הגיעה דווקא ממזרח אירופה. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק, לאחר שיחה עם זלנסקי, הזהיר כי אוקראינה כבר סובלת ממחסור חמור בחשמל ובגז, עוד לפני שיא החורף. הוא התריע מפני הסלמה רוסית באירופה כבר בשבועות הקרובים, והעריך כי יש להיערך לכך עוד לפני ערב חג המולד. "זה הזמן הגרוע ביותר לחסוך בביטחונה של אירופה", אמר טוסק, והביע תנגדות לכל צעד שיקל על הסנקציות או יסייע לממן את המלחמה הרוסית.
עוד מהדיווחים
טראמפ אמר בשבוע שעבר כי אוקראינה 'צריכה נשיא חדש', זאת בד בבד עם הודעתו על עסקת הסולר עם פוטין. השליח המיוחד של הנשיא הרוסי, קיריל דמיטרייב, שיבח את הקפאת הסנקציות וכינה אותה צעד "חשוב והיסטורי" שיקדם דיאלוג ושיתוף פעולה. טוסק הזהיר כי רוסיה עלולה להרחיב ניסיונות חבלה ופרובוקציות גם בפולין, והזכיר דיווחים על אנשים במדים שזוהו בלטביה וחשש בליטא מפני פרובוקציה משמעותית.
למה זה חשוב
הקפאת הסנקציות עשויה למתן בטווח הקרוב את העלייה הצפויה במחירי הנפט העולמיים, מה שעשוי להשפיע גם על מחירי הדלק והאנרגיה בישראל. מנגד, המשך הלחימה באוקראינה ואי הוודאות סביב יציבות אספקת האנרגיה באירופה עלולים להמשיך להשפיע על השווקים הגלובליים שבהם תלויה גם הכלכלה הישראלית.
בשלב זה לא ברור אם הקפאת הסנקציות האמריקנית תוביל ללחץ מחודש על מוסקבה בעתיד, או שתישאר כפי שהיא: צעד שמעניק לפוטין רווח מיידי בזמן שאירופה נדרשת לבד לשאת בנטל התמיכה הצבאית והכלכלית באוקראינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה