איטליה בוערת. כיכר הדואומו במילאנו, אחת מהאטרקציות התיירותיות המפורסמות באירופה, הפכה בתוך יממה אחת לזירת קרב של ממש בין מפגינים לשוטרים. מהומות אלימות פרצו במוצאי שבת ונמשכו ביום ראשון ללא הפוגה, על רקע מחאה רחבה נגד יוקר המחיה, השכר הנמוך ומחירי הדלק המאמירים.
מה שהחל כהפגנה אזרחית תחת השם "איטליה בכיכר" והתכנסה סביב כאבים כלכליים אמיתיים, הידרדר במהירות לכאוס. קבוצות של צעירים רעולי פנים נפרדו מהתהלוכה המרכזית במילאנו, שמנתה כ-5,000 מפגינים, והחלו להשליך אבנים, בקבוקים וחזיזים לעבר כוחות המשטרה. תריסי החנויות במרכז העיר הורדו בבהילות, תיירים נמלטו מהמקום, ותחנת המטרו הסמוכה נסגרה כליל.
האלימות לא נותרה מוגבלת למילאנו בלבד. בבולוניה פרצו עימותים אלימים סמוך לתחנת הרכבת המרכזית, שם הושלכו לעבר שוטרים אבנים, בקבוקי זכוכית ואף מוטות ברזל. התחנה נסגרה כאמצעי זהירות. גם בטורינו, שם מנתה ההפגנה כ-3,000 איש, וברגמו נרשמו עימותים דומים, יידוי אבנים ושימוש בחזיזים נגד כוחות הביטחון.
בטורינו קיבלה המחאה גם אופי פוליטי מובהק. לפי דיווחים, פעילים מקבוצות שמאל רדיקליות ותנועות פרו-פלסטיניות השתלטו על חלק מהתהלוכה, חרף ניסיונות המארגנים למנוע הנפת דגלים ולדרוש מהמשתתפים לחשוף את פניהם. במהלך העימותים פרצו צעירים לסניף של רשת חנויות ספרים והשליכו את המדפים והספרים לרצפה. במילאנו עצמה דווח גם על ניסיונות ביזה של חנויות באזורי המסחר, לצד הצתת מחסומים בכיכר הדואומו ובסביבתה.
המאזן שפרסמה המשטרה האיטלקית מצייר תמונה קשה: למעלה מ-200 עצורים, כאשר יותר מ-80 אחוז מהם קטינים. בנתונים מוקדמים יותר דיברו גורמי אכיפה על 28 עצורים, מתוכם 12 קטינים, 43 אנשים שנפתחו נגדם הליכים משפטיים ו-197 שעוכבו או זוהו. לפי הדיווחים, 141 אנשי משטרה נפצעו במהלך העימותים בשתי הימים.
ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, לא התמהמהה בתגובתה. היא הודיעה על כינוס ישיבת חירום לדיון במצב, וקראה לכלל הגורמים הפוליטיים, כולל האופוזיציה, לגנות את האלימות באופן חד משמעי וללא פקפוק. "לא נאפשר להפוך את הערים שלנו לשדה קרב," נמסר מסביבתה.
גם בזירה המקומית נשמעו קולות גינוי. ראש עיריית מילאנו, ג'וזפה סאלה, המזוהה עם המרכז-שמאל, אמר כי הסיבות הכלכליות למחאה מובנות לו, אך הוסיף כי האלימות עצמה אינה מתקבלת על הדעת. שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני, קרא למערכת הפוליטית כולה לגנות באופן נחרץ את מעשי הוונדליזם והתקיפות שאירעו במילאנו, בבולוניה ובטורינו.
התמונה המתקבלת מורכבת. המחאה המקורית לא נולדה כאירוע עם זהות פוליטית אחידה אחת, היא משכה אזרחים רגילים שזועקים נגד יוקר המחיה ומחירי הדלק, לצד תלמידים וסטודנטים. אבל גורמי משטרה וגופי תקשורת מקומיים מצביעים על כך שהאלימות בפועל הובלה בידי קבוצות נפרדות של צעירים רעולי פנים, חלקם מזוהים עם מעגלי אנטיפה ותנועות פרו-פלסטיניות, שניצלו את ההפגנה הלגיטימית כדי לפרוץ עימותים אלימים עם המשטרה.
עוד מהדיווחים
בבולוניה הגיבה המשטרה לעימותים בזרנוקי מים ובגז מדמיע, ושבעה מפגינים עוכבו באירוע. בברגמו עקרו מפגינים פחי אשפה, תמרורים ושלטים, מאות תלמידים צעדו בקריאות נגד המלחמה ובעד חירות לפלסטינים, וכעשרה צעירים הובאו לתחנת המשטרה. בטורינו עיכבה המשטרה 12 בני אדם, מהם עשרה קטינים, בנוסף למאזן הארצי שפורסם.
למה זה חשוב
גל המחאות ביוון כלל פעילים מקבוצות שמאל רדיקליות ותנועות פרו-פלסטיניות שניצלו הפגנות כלכליות לגיטימיות כדי לפרוץ עימותים אלימים, תופעה שמעסיקה גם גורמי ביטחון באירופה. ישראלים הנוסעים או גרים באיטליה עשויים להיתקל בשיבושי תנועה, סגירת תחנות מטרו ורכבת וסיכון בטיחותי באזורי התיירות המרכזיים כמו כיכר הדואומו.
התרחשויות הסוף השבוע באיטליה מצטרפות לגל מחאות דומות שפוקד לאחרונה את אירופה, כאשר רק ימים ספורים קודם לכן נרשמו תמונות דומות של הצתות ועימותים גם ברחבי צרפת. השאלה שמעסיקה כעת פרשנים רבים היא עד כמה הכעס הכלכלי האמיתי של האזרח האירופי הפשוט, נגד יוקר המחיה והשכר הנמוך, הופך בשטח לכלי נוח בידי קבוצות אידיאולוגיות שמחפשות במה לאלימות. ישיבת החירום שתכנס מלוני צפויה להצביע על הכיוון שבו תבחר איטליה להתמודד עם האתגר הכפול: המחאה הכלכלית הלגיטימית מצד אחד, וניצולה לאלימות מצד שני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה