הליכוד עתר נגד איזנקוט על הפצת צווי גיוס מזויפים בקמפיין

סערה פוליטית פרצה הערב סביב קמפיין בחירות חריג במיוחד: מפלגת הליכוד הגישה עתירה דחופה ובקשה לצו מניעה זמני נגד מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט, אחרי שהתגלה כי מאות אלפי מכתבים שנראו כמו צווי גיוס רשמיים של צה"ל, ששוגרו לבתי צעירים ברחבי הארץ, אינם אלא תעמולת בחירות מתוחכמת.

העתירה הוגשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, לאחר שבימים האחרונים דווח על גל בהלה בקרב צעירים ובני משפחותיהם שקיבלו את המכתבים בתיבת הדואר שלהם. המעטפות עוצבו באופן שמחקה דבר דואר צבאי רשמי, עד כדי כך שחלק מהנמענים היו בטוחים שמדובר בצו 8 אמיתי או בצו גיוס לשעת חירום.

רק לאחר שפתחו את המעטפות גילו רבים מהם כי מדובר בחומר תעמולה פוליטי של מפלגתו של איזנקוט. בתוך המכתבים, שעוצבו להזכיר הודעה צבאית, נכתב כי על הנמענים להתייצב לשירות חובה של ארבע שנים, וזאת ביום הבחירות עצמו. "ארבע שנות שירות חובה. נשמע כמו סרט רע? זה יקרה אם ממשלת ההשתמטות תיבחר שוב", נכתב במסר שהפיצה המפלגה. רק באותיות קטנות, בתחתית העמוד, הופיעה ההבהרה: "זה עדיין לא אמיתי, אבל יש תקווה בצד השני".

העתירה שהגיש הליכוד, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך, שי לוי ושקד כהן, טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של חוק הבחירות. "עניינה של עתירה זו הוא בתעמולת בחירות שאינה מסתפקת בעשיית שימוש בסמלי צה"ל וסממניו בניגוד לייעודם המקורי, אלא יוצרת, באמצעות הטעיה, זהות בין המשיבים לבינו", נכתב בעתירה במילים חריפות.

בליכוד מדגישים כי חומרת הפרשה מחריפה לנוכח העובדה שהמכתבים נשלחו, ככל הידוע להם, לחיילים בלבד. "התעמולה נשלחת לחיילים, ולמיטב ידיעת העותרת, רק להם, ומבוססת על זיהויים ככאלה, תוך הפחדתם כאילו ממתין להם במעטפה בשעת חירום", נטען בעתירה. מכאן עולה שאלה מטרידה במיוחד: כיצד בכלל השיגה מפלגת ישר את פרטיהם האישיים וכתובות מגוריהם המדויקות של חיילים בשירות סדיר ובמילואים. בשלב זה לא הוצגו ראיות לכך שהמידע הגיע ממאגר צבאי כלשהו, אך בליכוד דורשים לברר את הנקודה עד תום.

הקמפיין עורר תגובות זועמות גם מעבר לזירה הפוליטית הרשמית. פעיל הימין יגאל מלכה תקף בחריפות את המהלך וטען כי צעירים רבים האמינו שמדובר בצו אמת והציפו בשיחות את לשכות הגיוס. "חדי העין הבחינו שלמטה בצד ימין, בקטן, מוזכר שהצו מוגש מטעם הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט", כתב מלכה ברשת החברתית, ותהה אם ועדת הבחירות תטיל סנקציות על המפלגה.

מלכה לא הסתפק בביקורת על התרגיל השיווקי עצמו, אלא חזר על השאלה שמטרידה גם את הליכוד: "מי סיפק למפלגת ישר את פרטי המלש"בים והחיילים?" הוא רמז לקשרים של בכירי המפלגה, ובראשם הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט ודובר צה"ל לשעבר רונן מנליס, למערכת הביטחון, ומכאן נולד החשש לשימוש פוליטי במאגרי מידע צבאיים ולפגיעה ממשית בפרטיות של חיילי צה"ל.

הפרשה מתרחשת על רקע עלייה בולטת של מפלגת ישר בסקרים. על פי מדגם שפורסם, מפלגתו של איזנקוט עלתה בשני מנדטים נוספים והגיעה ל-22 מנדטים, בעוד הליכוד נותר עם 29 מנדטים בלבד. בליכוד מבקשים כעת מוועדת הבחירות להוציא צו מניעה מיידי שיאסור על איזנקוט ועל מפלגתו להמשיך להפיץ את המכתבים השנויים במחלוקת, עד להכרעה בעתירה. ממפלגת ישר טרם נמסרה תגובה רשמית לעתירה.

עוד מהדיווחים

מפלגת ישר דוחה את טענות הליכוד ומבהירה כי מדובר ב'פרפרזה חזותית על צו גיוס' שנועדה להעביר מסר של 'צו 8 אזרחי' ולעודד השתתפות בבחירות, לפי inn. לטענת מפלגת ישר, החומרים כוללים זיהוי מפלגתי ברור ואינם מציגים את צה"ל כתומך במפלגה או כמזוהה עמה, לפי inn.

למה זה חשוב

אם ייקבע שהמכתבים הגיעו לכתובות מדויקות של חיילים ומלש"בים, יתעורר חשש ממשי לדליפת מידע אישי ממאגרים צבאיים או ביטחוניים לצורך תעמולת בחירות. הכרעת ועדת הבחירות תקבע גם אם מותר למפלגות להשתמש בעיצוב שמדמה הודעות רשמיות של צה"ל, סוגיה שיכולה להשפיע על אופי הקמפיינים הבאים.

כעת עובר הכדור לוועדת הבחירות המרכזית, שתצטרך להכריע האם אכן מדובר בהפרה של חוק הבחירות ובשימוש אסור בסמלי צה"ל, ואם תיאלץ מפלגת ישר להפסיק את הפצת המכתבים לאלתר. השאלה הפתוחה שעדיין מרחפת באוויר, ואליה טרם ניתנה תשובה, היא כיצד בדיוק הגיעו פרטיהם האישיים של אלפי חיילים וצעירים לידי מטה הבחירות של המפלגה.