כ-7.3 מיליון אזרחים ישראלים יוכלו להכריע בשלישי הקרוב מי תרכיב את הכנסת ה-26. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המפה המלאה של בעלי זכות הבחירה, ומגלה נתון מטלטל: אחד מכל תשעה מצביעים פוטנציאליים כלל לא חי בישראל.
על פי הנתונים, מתוך כלל בעלי זכות ההצבעה, כ-6.5 מיליון מתגוררים בישראל וכ-810 אלף שוהים בחו"ל. ייתכן שחלק מהרשומים בחו"ל כבר נפטרו, אך העדכון לרשות האוכלוסין וההגירה פשוט לא בוצע.
מה קדם לזה
ב-9.9.2026 דיווחנו שאוכלוסיית ישראל חצתה לראשונה את רף 10 מיליון תושבים, מתוכם כ-7.828 מיליון יהודים ו'אחרים' וכ-2.173 מיליון ערבים. הפריון בישראל עמד אז על 2.88 ילדים לאישה, נתון שמשפיע על מבנה הגילים הצעיר של חלק מהאוכלוסיות.
הנתון הבולט ביותר נוגע לגידול החד במספר הבוחרים. מאז הבחירות הקודמות לכנסת ה-25 בנובמבר 2022, מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל זינק בכ-5.4%, קפיצה של כ-333 אלף איש תוך פחות משלוש שנים.
הפילוח הדמוגרפי חושף תמונה מורכבת. מקרב בעלי זכות הבחירה החיים בישראל, 77% הם יהודים, ומתוכם 13.6% חרדים. בסך הכל, החרדים מהווים 10.5% בלבד מכלל הבוחרים בארץ, כ-766 אלף איש, למרות שחלקם באוכלוסייה הכללית גבוה יותר ועומד על 13.9%.
הפער בין הנתח באוכלוסייה לנתח בקרב הבוחרים לא נעצר שם. כ-18% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם ערבים, כ-1.159 מיליון איש, בעוד שחלקם באוכלוסייה הכללית מגיע ל-22%. בלמ"ס מסבירים שהפער נובע ממבנה גילים צעיר יותר בקרב האוכלוסייה הערבית, כמו גם מתושבים שאינם בעלי זכות בחירה, בעיקר במזרח ירושלים וברמת הגולן.
עוד 5% מבעלי זכות הבחירה, כ-346 אלף איש, מוגדרים "אחרים": נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין. מדובר ברובם בעולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים.
הפערים הגיאוגרפיים בין הערים מצביעים על תמונה חדה במיוחד. מטולה מובילה עם השיעור הגבוה ביותר של בעלי זכות בחירה מתוך כלל התושבים, 83.8%, בעוד ביישוב מסעדה שברמת הגולן השיעור הנמוך ביותר בארץ, רק 30.1%.
גם בין הערים הגדולות נפערים פערים משמעותיים. ירושלים, עם הרכב גילים צעיר במיוחד, רשמה שיעור של 39.2% בלבד מתושביה כבעלי זכות הצבעה. בית שמש עמדה על 47.1% ובני ברק על 50.4%. לעומתן, בתל אביב-יפו 77.4% מהתושבים הם בעלי זכות בחירה, ברמת גן 77.2%, בבת ים 79.5% ובראשון לציון 76.7%.
נתוני הגילים מראים שכ-15.1% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם צעירים בני 18 עד 24, 27.6% בני 25 עד 39, ו-31% בני 40 עד 59. בני 60 ומעלה מהווים כ-26.3% מכלל הבוחרים, אחוז שממחיש עד כמה גם ציבור המבוגרים ישפיע משמעותית על תוצאות הבחירות.
מהבחינה ההיסטורית, הקפיצה במספר הבוחרים מרשימה. בבחירות לכנסת הראשונה היו רשומים בספר הבוחרים 506,567 מצביעים בלבד, כולם בארץ. כיום, כשבעה עשורים מאוחר יותר, מספר בעלי זכות הבחירה חצה את רף שבעת המיליונים, גידול שמשקף את הצמיחה הדמוגרפית המואצת של המדינה לאורך השנים.
עוד מהדיווחים
ברוב הערים הגדולות עם יותר מ-100 אלף תושבים שיעור בעלי זכות הבחירה נע בין 70% ל-80%, כך שהערים עם השיעורים הנמוכים בולטות כחריגות.
למה זה חשוב
הפערים בין חלקן של קבוצות באוכלוסייה לחלקן בקרב בעלי זכות הבחירה, למשל אצל ערבים וחרדים, משפיעים ישירות על כוחן הפוליטי היחסי בכנסת. הפערים הגיאוגרפיים בין ערים כמו ירושלים ובני ברק לבין תל אביב ובת ים עשויים להשפיע על היערכות הלוגיסטית ביום הבחירות ועל תחזיות הסקרים באזורים שונים.
הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו ביום שלישי הקרוב, ותוצאותיהן ייקבעו על ידי הרכב מורכב ומגוון של ציבור בוחרים, בארץ ומחוצה לה.
נתוני הלמ"ס חושפים פער מתמשך בין ההרכב הדמוגרפי של בעלי זכות הבחירה בישראל לבין הרכב האוכלוסייה הכללית, פער שמעצב מחדש את מפת הכוח הפוליטית לקראת יום הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה