בהרב-מיארה לבג"ץ: 110 אלף משתמטים מצה"ל, המדינה לא אוכפת

מספר המשתמטים משירות בצה"ל זינק לממדים חסרי תקדים: 110 אלף גברים וגברות שלא התגייסו לצבא, כך הודיעה הערב (רביעי) היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, במסמך רשמי שהוגש לבית המשפט העליון. המספר המדובר חושף פער עצום בין החוק לבין המציאות בשטח.

בהרב-מיארה לא הסתפקה בהצגת הנתון המטלטל. במסמך שהוגש לשופטי בג"ץ היא כתבה בחריפות: "המדינה אינה ממצה את כלי האכיפה" העומדים לרשותה נגד משתמטים. מדובר בהודאה נדירה ובוטה של הדרג המשפטי הבכיר ביותר במדינה בכך שהמנגנונים הקיימים כושלים.

החידוש המרכזי במסמך הוא ההצעה שהעלתה היועצת המשפטית בפני השופטים: לשקול מתן הוראות אופרטיביות חדשות שיובילו לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים. כלומר, מעבר להליכים הפליליים הקיימים, בהרב-מיארה מבקשת מבית המשפט העליון להיכנס לתמונה ולחייב את המדינה לנקוט צעדים ממשיים שיפגעו בכיס של מי שלא מתגייס.

מדובר בהתפתחות משמעותית בסאגה הארוכה של סוגיית הגיוס לצה"ל, שמלווה את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל שנים ארוכות. הנתון של 110 אלף משתמטים מעמיד את הממשלה תחת אור זרקורים חדש, בעיקר לנוכח הביקורת הציבורית הגוברת על חלוקת הנטל בעם.

הפנייה של היועצת המשפטית לבג"ץ מגיעה בתקופה רגישה במיוחד, כאשר הנושא של גיוס חרדים לצבא נמצא בלב השיח הציבורי והפוליטי. ההודעה הרשמית שהגישה מהווה למעשה אור ירוק לבית המשפט להתערב ולחייב את המדינה לפעול בצורה אגרסיבית יותר נגד מי שמשתמט מהשירות.

העובדה שהיועצת המשפטית בעצמה מודה כי המדינה "אינה ממצה" את כלי האכיפה הקיימים, מעלה שאלות קשות על האופן שבו מתנהלת המדיניות הממשלתית בנושא עד כה. במילים אחרות: הכלים קיימים, אך הם פשוט לא מופעלים כפי שצריך.

ההצעה לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים עשויה לכלול, בהתאם למנגנונים שנדונו בעבר בהקשר דומה, פגיעה בזכאות לקצבאות, הנחות, מלגות או הטבות מדינה אחרות שניתנות לאזרחים. אם בית המשפט העליון יאמץ את ההמלצה, מדובר בשינוי מהותי באופן שבו המדינה מתייחסת לתופעת ההשתמטות.

בשלב זה לא ברור כיצד יגיבו השופטים להצעה, ומה יהיו הצעדים הקונקרטיים שינבעו ממנה, אם בכלל. עם זאת, עצם הגשת המסמך על ידי היועצת המשפטית לממשלה מהווה איתות ברור לכך שהנושא נמצא כעת בשיא החשיבות הציבורית והמשפטית.

הפרשה צפויה להמשיך להתפתח בימים הקרובים, כאשר כל עין נשואה לבית המשפט העליון ולאופן שבו יגיב להצעה החריגה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה.