שישה ימים בלבד נותרו עד הבחירות לכנסת ה-26, והמערכת הפוליטית נכנסת למצב של לחץ מקסימלי. ביממה האחרונה נחשף פיוס דרמטי בין שני יריבים מושבעים באופוזיציה, במקביל למאמצים נואשים של בנימין נתניהו לצמצם את מספר הרשימות בימין ולמנוע אובדן קולות שעלול לעלות לו ביוקר.
צילום: בנימין נתניהוההתפתחות המרכזית של היום היא הפגישה בין יושב ראש מפלגת ישר, גדי איזנקוט, ליושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. הפגישה התקיימה ביום שלישי בערב, אך פרטיה פורסמו רק יום לאחר מכן, לאחר תקופה ארוכה של חילופי האשמות פומביים בין השניים. ליברמן הוא זה שהצית את העימות, כאשר תקף את איזנקוט וטען כי הוא עלול לנצל את כוחה של מפלגתו כדי לנהל משא ומתן עם נתניהו על הקמת ממשלה משותפת. איזנקוט דחה את הדברים מכל וכל והבהיר כי מטרתו היחידה היא להחליף את הממשלה הנוכחית.
צילום: אביגדור ליברמןמה קדם לזה
ב-16.10.2026 דיווחנו כי אביגדור ליברמן כינה את גדי איזנקוט "בני גנץ 2" וטען שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו אחרי הבחירות. איזנקוט מצדו הזהיר באותם ימים כי "עם ישראל לא יסלח" למי שימנע את החלפת הממשלה בגלל שיקולים אישיים. ב-19.10.2026 דיווחנו שגם בני גנץ תקף את ליברמן ואיזנקוט בטענה שהם מתכננים ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות.
בהודעה משותפת שפורסמה לאחר הפגישה נמסר כי השניים דנו בהיערכות לבחירות והסכימו על הצורך להגדיל את שיעור ההצבעה. השניים הדגישו את החשיבות שהם מייחסים להצבעה למפלגות שצפויות לעבור את אחוז החסימה, כדי למנוע מצב שבו קולות "יתבזבזו" על מפלגות שלא יכנסו לכנסת. עוד נמסר כי איזנקוט וליברמן סיכמו להמשיך לשתף פעולה גם לאחר הבחירות, במטרה לקדם את החלפת הממשלה.
אבל מתחת לפני השטח, הפיוס הזה רחוק מלהיות הסכם מלא. למרות ההודעה המשותפת, לא דווח על שום הסכמה בנוגע לזהות המועמד שיוביל את הגוש להרכבת הממשלה. השאלה הזאת, שעלולה לפצל את האופוזיציה ברגע הקריטי, נותרה פתוחה לחלוטין. איזנקוט המשיך להבהיר כי לא יכהן בממשלה בראשות נתניהו בשום תנאי, גם לא במסגרת הסדר רוטציה, מכיוון שכל מטרתו הפוליטית היא להפיל את הממשלה הנוכחית. באותו הקשר, גם יושב ראש מפלגת ביחד, נפתלי בנט, הבהיר כי אינו מוכן להסדר רוטציה עם נתניהו.
ההצהרות הללו חושפות את הקרב האמיתי שמתנהל מתחת לפני השטח: איזנקוט ובנט מבססים את מעמדם לקראת תחרות פנימית על ראשות הממשלה אם האופוזיציה תצליח להרכיב קואליציה, בעוד ליברמן דווקא מדגיש שיתוף פעולה ומזהיר ממאבקים פנימיים שיחלישו את הגוש כולו. השאלה המכרעת שתוכרע רק אחרי פתיחת הקלפיות: איזו מפלגה תקבל הכי הרבה מנדטים, ובאילו תנאים הסיעות יסכימו לשבת יחד.
במקביל לדרמה באופוזיציה, נתניהו עצמו מנהל קרב הישרדות אחר בתוך מחנה הימין. ראש הממשלה נפגש עם מוטי לייטנר, יושב ראש מפלגת הציבור החרדי, וביקש ממנו באופן ישיר לפרוש מהמרוץ. לייטנר, לפי שעה, לא נענה לבקשה. מדובר במהלך קריטי: קולות שניתנים למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה פשוט נזרקים לפח ולא נכנסים לחלוקת המנדטים, כך שכל אחוז תמיכה במפלגה שולית הופך להיות משמעותי בחשבון הכולל של הגוש.
ניסיון נוסף לצמצם את מספר הרשימות התגלה כשדווח כי שר האוצר ויושב ראש הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הציע ליושב ראש מפלגת עמך ישראל, עופר וינטר, תפקיד של שר במשרד הביטחון תמורת פרישה מהמרוץ. במפלגתו של וינטר דחו את ההצעה על הסף ואף מתחו ביקורת חריפה על הניסיון "לקנות" את פרישתו באמצעות הבטחת תפקיד. סקר חדשות 14 מעניק למפלגת וינטר 1.7 אחוז בלבד מהקולות, ירידה לעומת 1.9 אחוז בסקר הקודם, כך שהיא ממשיכה להיות הרחק מתחת לאחוז החסימה.
גם בתוך הקואליציה הנוכחית לא שקט. בליכוד האשימו את יושב ראש עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, בשימוש בעמוד אינסטגרם חשאי כדי להפיץ מסרים נגד נתניהו, ובעוצמה יהודית השיבו באש, בטענה שהליכוד עצמו נערך לאפשרות של הקמת ממשלה עם איזנקוט. המתח הזה, בין שותפים לקואליציה שמאשימים זה את זה בבגידה, ממחיש את חוסר הוודאות שאופף את כל המערכת לקראת יום הבחירות.
סקר חדשות 14, שנערך על ידי חברת נורת' דאטה ונותח בידי שלמה פילבר, מעניק רוב של 62 מנדטים לגוש הימין, ללא שינוי לעומת הסקר הקודם, מול 44 מנדטים לגוש השמאל-מרכז ו-14 מנדטים למפלגות הערביות. הליכוד נותר המפלגה הגדולה ביותר עם 30 מנדטים, בפער משמעותי של עשרה מנדטים ממפלגת ישר בראשות איזנקוט שמקבלת 20. מפלגת ביחד בראשות בנט מתחזקת לעשרה מנדטים, וכך גם ש"ס. הדמוקרטים מקבלים תשעה מנדטים, עוצמה יהודית והרשימה המשותפת מקבלות שמונה כל אחת, יהדות התורה והציונות הדתית מקבלות שבעה כל אחת, רע"ם מקבלת שישה. הנתון הבולט ביותר בסקר הוא דווקא הנפילה של מפלגת ליברמן, ישראל ביתנו, שנחלשת לחמישה מנדטים בלבד, ירידה של מנדט לעומת הסקר הקודם.
אירוע נוסף שעורר הדים התרחש בריאיון שהעניק בנט לרדיו 103FM, כשנשאל אם הוא סומך על ראש המוסד רומן גופמן ועל הרמטכ"ל אייל זמיר שימנעו יציאה למערכה צבאית נגד איראן לפני הבחירות. בנט השיב: "אני לא מכיר את גופמן, את אייל זמיר אני מכיר שנים רבות. עבדנו שנים ביחד גם כשהייתי שר ביטחון, גם כשהייתי רמטכ"ל וגם בצוק איתן". האמירה עוררה תשומת לב מיידית בשל כך שבנט מעולם לא כיהן כרמטכ"ל, אף ששימש בעבר כשר ביטחון וכראש ממשלה. המגישים לא התעכבו על הפליטה, ובנט הבהיר בהמשך כי אין לו עמדה לגבי גופמן, אותו הוא פשוט לא מכיר.
למה זה חשוב
ששת הימים האחרונים לפני הבחירות יקבעו אם גוש האופוזיציה יצליח להתאחד מספיק כדי להציע חלופה אמיתית לממשלה, או שהפערים הפנימיים בין איזנקוט, ליברמן ובנט ימנעו מהם רוב. במקביל, כל מפלגה קטנה בימין שנשארת במרוץ עלולה לגרוע מנדטים מהגוש כולו, כך שההחלטות של לייטנר ווינטר בימים הקרובים ישפיעו ישירות על הרכב הכנסת הבאה.
עם שישה ימים שנותרו עד פתיחת הקלפיות, כל אחוז ואחוז יקבע את צורת הקואליציה הבאה. השאלה אם הפיוס בין איזנקוט לליברמן יחזיק מעמד, ואם נתניהו יצליח להשיג איחודים נוספים בימין לפני סגירת הרשימות, תוכרע בימים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה