חבר הכנסת גדי איזנקוט יצא הבוקר בהצהרה נחרצת ובה חידד מחדש את המטרה שלשמה, לדבריו, נכנס לפוליטיקה: הקמת ממשלת גיוס ציונית. איזנקוט, שנחשב לאחד הקולות המרכזיים בשיח הביטחוני-פוליטי בשנה האחרונה, לא הסתפק בהצהרת כוונות סתמית אלא בחר לנסח את הדברים כמשימה כמעט אישית שהוטלה עליו.
מדובר למעשה בפוסט הראשון שפרסם איזנקוט ברשתות החברתיות מאז ליל הבחירות. יו"ר מפלגת ישר בחר לפרש את תוצאות הבחירות כמסר ברור וחד מצד הציבור. "זהו רצון העם שהביע אי-אמון בממשלת השבעה באוקטובר וההשתמטות ובגוש המשתמטים בכלל", כתב, "גוש שנמצא בשפל של שני עשורים". הניסוח אינו מקרי, שכן יו"ר ישר בחר לקשור במפורש בין האירועים של השבעה באוקטובר לבין סוגיית הגיוס, ולהציג את גוש המפלגות החרדיות והימניות כ"גוש המשתמטים" שהציבור הביע בו חוסר אמון בקלפי.
"מצפים לנו עוד ימי עבודה ארוכים, אך אנו ממוקדים במשימה הכבדה שהוטלה עלינו", אמר איזנקוט, "הבאת שינוי לישראל והקמת ממשלת גיוס ציונית". המילים "המשימה הכבדה שהוטלה עלינו" לא נבחרו במקרה. איזנקוט, רמטכ"ל לשעבר שנכנס לזירה הפוליטית מתוך תחושת שליחות מוצהרת, ממשיך למסגר את הפעילות שלו כבלתי נמנעת, כמעט גורלית, ולא כמהלך פוליטי רגיל שכפוף לכללי המשחק הרגילים של קואליציה ואופוזיציה.
הצירוף "ממשלת גיוס ציונית" עצמו הוא לא מקרי. הוא נועד למקם את הסוגיה שמלהיטה את השיח הציבורי כבר שנים, גיוס בני הישיבות, לא כעימות בין חילונים לחרדים אלא כשאלה של אחריות לאומית וממלכתית. בכך איזנקוט מנסה לייצר קונצנזוס רחב סביב נושא שמפלג את החברה הישראלית ומפיל ממשלות.
ההצהרה מגיעה על רקע משבר הגיוס שממשיך להטריד את המערכת הפוליטית. חוק הגיוס תקוע כבר תקופה ארוכה בין הדרישות של המערכת הביטחונית לתגבור שורות הצבא, לבין ההתנגדות העזה של המפלגות החרדיות לכל שינוי במעמד הפטור ההיסטורי. בתוך המערכה הזו, איזנקוט ממקם את עצמו כמי שמחזיק בעמדה ברורה: גיוס שוויוני, ממלכתי, וללא פשרות.
השימוש בביטוי "עדיין ממוקדים" מרמז שאיזנקוט מבקש לשדר יציבות ורציפות מול תחושה ציבורית הפוכה, שלפיה המאבק על הגיוס נגרר, נתקע, ומתפוגג בכל פעם מחדש תחת לחצים קואליציוניים. ההצהרה היא גם מענה לביקורת שמלווה את איזנקוט ואת שותפיו הפוליטיים, לפיה ההבטחות הגדולות על שינוי מערכתי לא מתורגמות למעשים בשטח.
מי שמכיר את הרקע של איזנקוט, רמטכ"ל צה"ל לשעבר שהצטרף לפוליטיקה בשנים האחרונות, יודע שהוא בוחר את מילותיו בקפידה. הבחירה לדבר על "משימה שהוטלה עלינו" ולא פשוט "מטרה שהצבנו לעצמנו" ממשיכה קו רטורי שמלווה אותו מאז כניסתו לזירה האזרחית: מיצוב עצמו כמי שממשיך לשרת את המדינה, הפעם לא במדים אלא בחליפה.
מעבר להצהרה הפוליטית, איזנקוט בחר להתייחס גם לעומס האישי שהוא חש ולהישג שהמפלגה שלו רושמת לעצמה. "אני חש את כובד האחריות והאמון שהעניקו לי מאות אלפי אזרחים ואזרחיות שמאמינים במדינת ישראל ובציונות", כתב, והוסיף: "בזכותכם עשינו היסטוריה. תוך שנה בלבד ייסדנו בישראל מפלגה כלל ישראלית חדשה שמהווה אלטרנטיבה שלטונית ראויה וממלכתית". מדובר במפלגה שהוקמה רק לפני כשנה, ולדברי יו"רה היא כבר מצליחה להתמודד כגורם שלטוני רציני.
בפועל, מאחורי ההצהרה הכללית עומדת שאלה מעשית אחת: האם למפלגתו ולשותפיו יש כוח אמיתי לקדם חקיקה שתשנה את מעמד הפטור, או שמדובר בעוד הצהרת כוונות שנועדה לשמר נוכחות בשיח הציבורי לקראת מערכת הבחירות הבאה. ההיסטוריה הפוליטית של השנתיים האחרונות מלאה בהבטחות דומות מכיוונים פוליטיים שונים, שרובן התנדפו מול לחצים קואליציוניים.
בשלב זה לא נמסרו פרטים נוספים על צעדים מעשיים או יוזמות חקיקה קונקרטיות שאיזנקוט מתכנן לקדם בטווח הקרוב. נראה שההצהרה נועדה בעיקר לסמן נוכחות ולשמר את הנושא בראש סדר היום הציבורי, כאשר ההמשך, כרגיל בפוליטיקה הישראלית, תלוי במאזן הכוחות בקואליציה ובלחצים שיופעלו מכל הכיוונים.
חבר הכנסת גדי איזנקוט שב והצהיר על מחויבותו להקמת ממשלת גיוס ציונית, אך בשלב זה מדובר בהצהרת כוונות בלבד ללא פרטים מעשיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה