הדרמה בש"ס: דרעי שוקל לפרוש מהכנסת ולהפוך לנשיא התנועה

השבוע הקרוב צפוי להיות אחד הדרמטיים ביותר במפה הפוליטית הישראלית מאז הבחירות. בעוד הציבור עוד מתעכל את התוצאות, מאחורי הקלעים כבר מתנהל מאבק עצבים על הרכבת הממשלה הבאה, כשבמפלגות החרדיות שוררת דריכות גבוהה ובגוש השינוי מתגבשות דרישות שעלולות לשנות את כל כללי המשחק.

כבר היום צפויים חברי הכנסת של סיעת דגל התורה לעלות למעונם של רבני התנועה כדי לקבל הנחיה ברורה לגבי זהות המועמד שעליו ימליצו בפני הנשיא הרצוג. ההחלטה שתתקבל בבתי הרבנים תקבע את עמדת הסיעה בהתייעצויות הקרובות, והיא נחשבת קריטית לגיבוש התמונה הכוללת.

מה קדם לזה

ב-29.10.2026 דיווחנו כי לאחר ספירת כ-88.6% מהקולות, גוש נתניהו מוביל עם 53 מול 48 מנדטים לגוש השינוי בראשות גדי איזנקוט. ב-28.10.2026 דיווחנו כי איזנקוט צפוי לקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא הרצוג, בעוד שבמחנה נתניהו שוקלים להימנע מלקבל את המנדט ראשון. ב-16.10.2026 תקף ליברמן את איזנקוט וטען שהוא שואף להקים ממשלת אחדות עם נתניהו.

אלא שהדרמה האמיתית בעולם החרדי מתרחשת דווקא סביב עתידו הפוליטי של יו"ר ש"ס, אריה דרעי. במפלגה ובבתי הרבנים ממתינים בנשימה עצורה להכרעתו הסופית, האם יבחר לפרוש מכהונתו בכנסת ה-26 ולהמשיך לפעול מחוץ לרשימה, תחת תפקיד כמו יו"ר התנועה או אפילו תואר חדש לגמרי, "נשיא ש"ס". מהלך כזה, אם יתממש, יהיה בגדר תקדים.

במקרה שדרעי אכן יחליט לפרוש מהכנסת, השם שעולה כמועמד המוביל להחליפו בראשות הסיעה הוא אריאל אטיאס. אלא שמהלך כזה אינו פשוט כלל, והוא מצריך את אישורה ותמיכתה המפורשת של מועצת חכמי התורה, גוף שמילתו האחרונה תהיה מכרעת בכל העניין.

במקביל לדרמה החרדית, בגוש השינוי מתגבשת אסטרטגיה שמטרתה למנוע מגדי איזנקוט כל אפשרות לתמרון עצמאי. מפלגות ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן והמחנה הממלכתי בראשות נפתלי בנט מציבות בפני איזנקוט תנאי נוקשה: עליו למנות יו"ר כנסת מטעם הגוש, שישמש למעשה כ"משכון" עד לכינון הממשלה בפועל.

הרעיון מאחורי הדרישה ברור: למנוע מצב שבו איזנקוט יבצע מהלך חד-צדדי ויפנה דווקא להקמת ממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. מינוי יו"ר כנסת מטעם הגוש מראש אמור לנטרל את האפשרות הזו, שכן לא ניתן יהיה להחליף אותו בחזרה גם אם יתפתח משבר אמון.

לא רק זה. גורמים בגוש השינוי בוחנים בימים אלה גם יוזמה פוליטית נועזת בהרבה: קידום חוק לבחירה ישירה לראשות הממשלה. במסגרת החוק המתגבש, המועמד שייבחר יוכל להקים ממשלה באופן אוטומטי, בלי הצורך המסורתי בהשגת רוב של 61 חברי כנסת, שינוי שיכול להפוך את כללי המשחק הפוליטי מהיסוד.

כל הדרמה הפוליטית הזו מתרחשת על רקע פרשה חמורה שהולכת ומתרחבת: המוסד הצטרף רשמית לחקירת השב"כ בעקבות חשדות קשים להזרמת מיליוני שקלים ממקורות זרים לטובת השפעה על הבחירות. מדובר במה שתואר כ"טרור הקלפיות", פרשה שמטרידה את גורמי הביטחון ברמה הגבוהה ביותר.

נכון לעכשיו, גם התוצאות הרשמיות של הבחירות טרם פורסמו באופן סופי, וההתייעצויות בבית הנשיא עם ראשי הסיעות צפויות להתחיל בימים הקרובים. השאלות הקשות סביב המעורבות הזרה החשודה בבחירות עדיין פתוחות, ונראה שהתשובות עליהן ישפיעו ישירות גם על האופן שבו תיבנה הממשלה הבאה.

למה זה חשוב

התוצאה של השבוע הקרוב תקבע מי יוביל את הממשלה הבאה ובאילו תנאים, מה שישפיע על מדיניות בנושאים כמו גיוס לצה"ל וחקיקה. אם תתקדם יוזמת הבחירה הישירה לראש הממשלה, היא עשויה לשנות את כללי המשחק הפוליטי בישראל לשנים הבאות. חקירת המוסד והשב"כ בחשד להזרמות כספים זרים לבחירות עלולה להעיב על הלגיטימיות של הממשלה שתוקם.

השבוע הקרוב צפוי לקבוע את פני הזירה הפוליטית לתקופה הארוכה: בין החלטת הרבנים על דגל התורה, גורלו של דרעי, התנאים שמציב גוש השינוי לאיזנקוט, לבין חקירת המוסד והשב"כ שעוד עלולה להעלות הפתעות.