הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הציג היום (שני) בכנס מיוחד שהתקיים בקריית התקשוב בבאר שבע את התוכנית להטמעת בינה מלאכותית ורובוטיקה בפעילות הצבאית. בכנס, שבו השתתפו פורום המטה הכללי ומפקדי חטיבות, אמר זמיר כי צה"ל מפתח כעת תפיסת לחימה חדשה המשלבת כוח אדם עם מערכות בלתי מאוישות.
"יחידות מאוישות יילחמו בשילוביות עם כלים בלתי מאוישים להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב", אמר הרמטכ"ל. לדבריו, מדובר בחלק מתוכנית בניין הכוח הרב-שנתית "חושן", שבמסגרתה מקדם צה"ל את שילוב הבינה המלאכותית במגוון תחומי הפעילות הצבאית.
זמיר תיאר את השינויים הטכנולוגיים כמהפכה של ממש. "הבינה המלאכותית היא מהפכה שמשנה את פני המאה ה-21. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ומשנה מחדש את צורות החשיבה והפעולה בכל התחומים. גם אופי שדה הקרב משתנה בקצב מהיר", אמר. לדבריו, "שדה הקרב עובר בשנים האחרונות את אחד מהשינויים המהירים, העמוקים והדרמטיים ביותר בהיסטוריה הצבאית".
הרמטכ"ל הדגיש כי צה"ל חייב להוביל בתחום מבחינה עולמית. "על מנת להתמודד עם אתגרי המלחמה ולהכריע, לצה"ל יש אחריות וחובה להיות מוביל עולמי בחדשנות ובהשתנות, ובכלל זה בקליטה ובהטמעה של יכולות מתקדמות בבינה מלאכותית ורובוטיקה", אמר. הוא הוסיף כי אימוץ הטכנולוגיה דורש גם שינוי תודעתי בקרב הפיקוד: "חדשנות זו לא רק הטכנולוגיה. על מנת לאמץ דפוסי פעולה חדשניים נדרשת מנהיגות אמיצה ופורצת דרך, אימוץ תרבות של פתיחות שיודעת לשנות דפוסי חשיבה ולהשתנות". לדבריו, "מפקדים שלא ידעו למצות את הטכנולוגיה לטובתם לא יצליחו לעמוד במשימותיהם בשדה הקרב המודרני".
במהלך הכנס נחשף כי תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר פועלת כבר כשנה חטיבת המידע והבינה המלאכותית, שהוקמה במסגרת תוכנית "קפיצת הדרך". תחת החטיבה פועל מכון מחקר ביטחוני לבינה מלאכותית, הראשון מסוגו, שהוקם בשיתוף עם מפא"ת במשרד הביטחון. מטרת המכון לפתח פתרונות מבצעיים עבור כלל מערכת הביטחון, בהתבסס על מחקרים בתחום ובהתאם לצרכים המבצעיים בשטח.
לפי הפרטים שנמסרו, הבינה המלאכותית משולבת כיום במגוון רחב של משימות צה"ליות. בתחום ההגנה היא מסייעת בהתרעה לכוחות ולעורף מפני טילים ורחפני אויב, בניתוח שברי טילים לשיפור יכולות ההתרעה, בזיהוי תנועות אויב לאורך הגבולות ובסיווג איומים במרחב הימי. היא משמשת גם לתמיכה במחקר ובחקירה של אירועי סייבר.
בתחום המודיעין, הטכנולוגיה מספקת למפקדים תמונת מצב עדכנית ומדויקת יותר, מסייעת בקבלת החלטות ומשפרת את הפיקוד והשליטה בשדה הקרב. בין היתר, היא מאפשרת להאיץ את קצב תכנון המטרות, לזהות ולסווג אותן ולשלב מידע ממקורות שונים, במטרה לקצר את זמני התקיפה ולשפר את התיאום בין הכוחות. גם לאחר תום הפעילות המבצעית נעשה שימוש בטכנולוגיה: כלי בינה מלאכותית מסייעים בתחקור אירועים באמצעות ניתוח מידע חזותי וקולי, כדי להפיק תובנות לשיפור הפעילות העתידית.
מעבר לשימושים המבצעיים, הבינה המלאכותית משולבת גם בתהליכים הארגוניים של הצבא. היא מסייעת בתכנון רכש עתידי בהתאם לצרכים הצפויים, בניצול יעיל יותר של משאבים, בניהול מלאי הציוד ובשיפור תהליכי האחזקה. הרמטכ"ל ציין גם את הקמת זרוע הבינה המלאכותית והכלים הבלתי מאוישים, לצד חטיבת הבינה המלאכותית וחטיבת הספקטרום באגף התקשוב וההגנה בסייבר, כחלק מההיערכות למערכה האפשרית בכמה זירות במקביל.
בסיום דבריו התייחס זמיר גם למיקום הכנס בבאר שבע וקשר אותו לחזונו של דוד בן-גוריון לפיתוח הנגב. "עתידו של צה"ל ועתידו של הנגב כרוכים זה בזה", אמר.
למה זה חשוב
התוכנית מצביעה על כך שצה"ל מרחיב את השימוש בבינה מלאכותית ורובוטיקה כחלק מהיערכות למערכה אפשרית בכמה זירות במקביל, מה שעשוי להשפיע על אופן הפעלת הכוח ועל ההגנה על העורף הישראלי. שילוב הטכנולוגיה בהתרעה מפני טילים ורחפנים ובזיהוי איומים נוגע ישירות לביטחון האישי של אזרחים בישראל.
צה"ל צפוי להמשיך ולהרחיב בחודשים הקרובים את הטמעת כלי הבינה המלאכותית בכלל הזרועות, כחלק מתוכנית "חושן" ומההיערכות הרב-זירתית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה