היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עצרה את חקירת השב"כ בעניינם של עוזרים פרלמנטריים מהרשימה המשותפת. החקירה נפתחה בחשד למעורבות זרה בבחירות לכנסת, אך לפי הפרסום במהדורת החדשות של ערוץ 13, בהרב-מיארה הבהירה לשב"כ כי כל צעד מול העוזרים טעון את אישורה מראש.
השב"כ ביקש לחקור את העוזרים הפרלמנטריים במסגרת בדיקת חשד שכספים הועברו מגורמים ערביים במטרה להגדיל את שיעור ההצבעה בחברה הערבית באמצעים בלתי חוקיים. החשד נוגע בין היתר לחבר כנסת מהרשימה המשותפת, ולכן קבעה היועמ"שית כי יש להחיל על עוזריו את אותם כללי חסינות שחלים עליו עצמו. לפי עמדתה, מאחר שמדובר בחשדות הקשורים לנבחר ציבור, חקירת עוזריו נחשבת חלק מהחקירה שלו, ולכן מחייבת הליך אישור מיוחד.
בהרב-מיארה הוסיפה כי על השב"כ לבסס תחילה את החשדות נגד חבר הכנסת עצמו, ורק לאחר מכן תיבחן האפשרות לאשר את זימונו לחקירה יחד עם העוזרים הפרלמנטריים. בפועל, מדובר בעיכוב ממשי של החקירה, שעד כה התנהלה ללא מעורבות ישירה של הדרג המשפטי הבכיר ביותר במדינה.
הליכוד לא איחר להגיב, ותקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה. במפלגה כינו את הצעד "אכיפה בררנית על סטרואידים", וטענו כי בהרב-מיארה אישרה בעבר בקלות רבה הרבה יותר לחקור שרים, חברי כנסת, את ראש הסגל של ראש הממשלה ואת יועציו. "כעת, כשמדובר בפרשה חמורה של זיהום הבחירות במדינת ישראל על ידי גורמים זרים, היא פועלת בכל יכולתה כדי לסכל את חקר האמת", נמסר מהליכוד. במפלגה דרשו מהיועמ"שית "לאפשר לשב"כ להשלים את החקירה ולחדול מניסיונות הטיוח", והשוו את ההתנהלות לדרך שבה טיפלה לטענתם בחקירת הפצ"רית.
מעבר למחלוקת על חקירת העוזרים, נחשף גם עימות חריף שהתרחש בין ראש השב"כ דוד זיני לבין בהרב-מיארה, בישיבה מיוחדת שהתקיימה בהשתתפות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. לפי הדיווחים, זיני דרש כי המשטרה לא תהיה מעורבת כלל בחקירה, בטענה שמדובר באירוע ביטחוני בלבד. מנגד, היועמ"שית ובכירים נוספים בשב"כ סברו כי מדובר באירוע פלילי בעל היבטים ביטחוניים, ולכן יש לשלב את המשטרה בבדיקה. סולברג, שניסה לתווך בין הצדדים, הבהיר לזיני כי בנסיבות אלה לא ניתן לנהל את החקירה בלי מעורבות משטרתית.
במהלך הדיון עלו הטונים, וזיני הטיח בבהרב-מיארה: "הייעוץ המשפטי מנסה לעכב אותי ולעקוף אותי. זה לא מקובל עליי". בכירים בשב"כ, מנגד, הביעו ביקורת חריפה כלפי ראש השירות עצמו. "זיני מבקש לבצע פעולות מסוכנות וקיצוניות. הוא לא מבין מה זו חקירה ומה הן ראיות ואיך המשטרה והשב"כ עובדים ופועלים", נמסר מבכירים בשירות. לדבריהם, זיני קיבל אישור משפטי לפעולות משמעותיות עוד לפני הבחירות, אך לאחר שהתבררו הישגי המפלגות הערביות ביקש לנקוט בצעדים קיצוניים יותר. מהשב"כ נמסר בתגובה לפרסום בלבד: "איננו מתייחסים לנאמר בדיונים סגורים".
במקביל למחלוקת הפנימית, עולה תמונה שונה לגבי חוזק הראיות בבסיס הפרשה. גורמי אכיפה מעריכים כי הראיות הקושרות את ממשלת איראן להעברת כספים למערכת הפוליטית בישראל חלשות מאוד, וייתכן שאינן קיימות כלל. הבדיקה החלה בעקבות מידע ראשוני על העברות כספים בהיקף משמעותי לכאורה לרשימה המשותפת. אף שנמצאו ראיות לעצם ביצוע ההעברות, מקורן הראשוני טרם נקבע, וגורמי האכיפה מטילים ספק משמעותי באפשרות שגורמים זרים עומדים מאחוריהן. בפועל, המידע המצוי כעת בידי השב"כ מתמקד באירוע נקודתי אחד, שהיקפו מצומצם בהרבה מזה שעלה בשיח הציבורי בימים האחרונים.
בנוסף לחשד כלפי גורמים זרים, נבדק גם חשד נפרד למעורבות הרשות הפלסטינית בניסיונות להשפיע על תוצאות הבחירות, כפי שחשף יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. פרשה זו מתנהלת במקביל לחקירת השב"כ ומוסיפה נדבך נוסף למכלול החשדות סביב ההתערבות בבחירות לכנסת.
בשלב זה, עם הקמת הצוות המשותף לשב"כ, למשטרה ולפרקליטות שהוכרז בידי סולברג, נראה שהחקירה צפויה להמשיך להתנהל תחת מתח בין הגורמים המעורבים. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא האם ייאספו ראיות מבוססות מספיק כדי להצדיק זימון של חבר כנסת ועוזריו לחקירה, ואם כן, כיצד ייושב חילוקי הדעות בין השב"כ ליועצת המשפטית לממשלה על אופן ניהולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה