חקירת ההתערבות בבחירות: השב"כ והמשטרה ייפגשו בצל העימות

נציגי השב"כ ונציגי יחידת להב 433 במשטרה ייפגשו מחר (חמישי) לראשונה, במסגרת חקירת החשד להשפעה זרה על הבחירות. הפגישה מתקיימת לאחר שבועות שבהם לא הועברו למשטרה חומרי החקירה שנאספו, חרף החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, על הקמת צוות חקירה משותף.

החקירה, המכונה בתוך הגופים השונים "טרור הקלפיות", עוסקת בחשד שגורמים זרים, בהם קטאר, טורקיה והרשות הפלסטינית, העבירו סכומי כסף גדולים לאנשי הרשימה המשותפת כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בשב"כ מעריכים כי מדובר בתופעה נרחבת, שעשויה לכלול אלפי אנשים ואף יותר.

מה קדם לזה

ב-1.11.2026 דיווחנו כי יו"ר ועדת הבחירות, היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ פרסמו הצהרה משותפת ונדירה שלפיה הבחירות לכנסת העשרים ושש התנהלו בתקינות, חרף החקירה החמורה בנושא מימון זר. לפי ההצהרה, הוחלט להקים צוות חקירה משותף בהובלת השב"כ, המשטרה והפרקליטות.

אלא שמאחורי הקלעים מתנהל עימות חריף בין השב"כ למשטרה ולייעוץ המשפטי לממשלה, סביב השאלה מי מוביל את החקירה ובאיזה היקף יש לפעול. גורמים בשב"כ הבהירו באופן חד משמעי כי החקירה תנוהל בראש ובראשונה על ידי הארגון, כשהמשטרה תשמש גורם מסייע בלבד ולא גוף חוקר עצמאי. גורם בכיר בשב"כ אמר: "החקירה מנוהלת אצלנו קודם כול. לגבי מי ינהל במשטרה, שהמשטרה תיתן את הדעת. אנחנו ערים להכל".

ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, נפגש השבוע עם ראש השב"כ, דוד זיני. לאחר הפגישה אמר בלט למקורביו כי לדעתו אין מדובר בחשדות ברמה משמעותית. הדברים נאמרו ממש לפני שבלט אמור לטוס לחו"ל, בעוד מפכ"ל המשטרה כבר שוהה בחו"ל, בעיצומה של אחת החקירות הרגישות שידעה המדינה בשנים האחרונות. ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ללא קשר לתוכן הפניה או לפרטים המופיעים בה או למידת נכונותם, איננו נוהגים להתייחס לתוכן דיונים פנימיים".

העימות בין זיני ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגיע לכדי "שיחת צעקות", כך לפי דיווחים. זיני דרש מבהרב-מיארה לאשר חקירה באזהרה נגד ארבעה חברי כנסת ערבים, ולדבריו אמר לה: "אישרת לי חקירות שב"כ על חשד פחות מזה". בהרב-מיארה השיבה כי נדרש חשד סביר, ואילו זיני ענה לה: "תני לחקור ואז יהיה חשד סביר". זיני הוסיף כי "הועברו עד 100 מיליון שקל, מה עוד צריך?", וטען כי יש חשש לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. בלט, מצדו, השיב לו כי דווקא התנהלות לא נכונה של השב"כ עלולה לפגוע בדמוקרטיה.

בהרב-מיארה פרסמה הודעה חריגה שבה הבהירה: "במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת. כל מי שצריך להיחקר ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי". לדבריה, השב"כ אינו מעביר את חומרי החקירה שנאספו, ובכך מעכב את הטיפול בפרשה. חקירתו של חבר הכנסת איימן עודה כן הותרה, לאחר שלטענת גורמים נמצאו די ראיות לכך.

על רקע העימות הפומבי בין זיני לבהרב-מיארה, התערב נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ושוחח עם השניים בנפרד. בעקבות כך נפגשו ראש השב"כ והיועצת המשפטית במטה השב"כ לפגישת עבודה ממושכת, וסיכמו להוריד את גובה הלהבות ולנהל יחסי עבודה תקינים. בשב"כ נמסר לחברי ועדת הבחירות המרכזית כי "המודיעין שהוצג מצביע לכאורה על תופעות נרחבות של הזרמת כספים רבים לישראל ממדינות זרות, שמקורם בבעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, שנועדו לקדם השפעה זרה".

בכיר שב"כ לשעבר, עמית אסא, התייחס לפרשה ואמר כי השאלה המרכזית אינה האזרח שקיבל כסף תמורת הצבעתו, אלא מי עומד מאחורי התשתית שהקימה את מנגנון השוחד. "מעניין אותי מי בנה את התשתית הזו, בכספים של מי ומי היה לו אינטרס מלמעלה להשפיע על מערכת הבחירות שלנו", אמר. לדבריו, מדובר במדינות ואף בארגוני טרור שמטרתם להפיל את המשטר הישראלי. אסא הוסיף כי חילוקי הדעות שהתגלעו בתוך השב"כ "נראים רע", אך ציין כי "כולם צריכים להתיישר בסופו של דבר עם ההחלטה של ראש השירות".

במשטרה הדגישו כי נכון לעכשיו אין כוונה או הערכה לזמן לחקירה חברי כנסת או פעילי מפלגות, מלבד המקרה של עודה. עם זאת, גורמים במשטרה ציינו כי השב"כ טרם העביר כל מידע מודיעיני או תוצרי חקירה שנאספו, חרף חומרת הטענות. הפגישה שתתקיים מחר בין נציגי השב"כ ללהב 433 צפויה להיות הניסיון הראשון לפרוץ את הקיפאון ולקדם שיתוף פעולה ממשי בין הגופים.

עוד מהדיווחים

עמית אסא אמר כי מה שמעניין אותו אינו האזרח שקיבל מעטפה אלא התשתית: "הייתה פה תשתית שהקימו כדי לתת בסופו של דבר את אותו כרטיס ביד לבוחר" אסא הבהיר כי הצהרת ראש השב"כ ביום הבחירות על תקינות ההצבעה לא התייחסה כלל לחשד לשוחד בחירות, שכן "את זה אנחנו מגלים רק יומיים אחרי" לדברי אסא, במקרים כאלה הסיכול מראש חשוב יותר מחקירה בדיעבד: "מבחן התוצאה הוא המבחן שאנחנו צריכים להסתכל דרכו"

למה זה חשוב

אם יתברר שגורמים זרים אכן מימנו הצבעות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, מדובר בפגיעה ישירה בתהליך הדמוקרטי שקובע את הרכב הכנסת והממשלה בישראל. העיכוב בהעברת חומרי החקירה בין השב"כ למשטרה עלול להשהות את בירור החשדות נגד חברי כנסת, ולהשפיע על האמון הציבורי במוסדות אכיפת החוק.

בשלב זה לא ברור אם הפגישה תוביל להעברת החומרים שנדרשים למשטרה, או אם העימותים בין הגורמים השונים ימשיכו לעכב את החקירה. בוועדת הבחירות המרכזית ובמשרד המשפטים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, כאשר הציפייה היא שהשב"כ והמשטרה יגיעו להבנות שיאפשרו להשלים את בירור החשדות החמורים.