יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הסיר את החרם הפוליטי ארוך השנים שלו על המפלגות החרדיות. המהלך המפתיע, שנחשף הערב (חמישי) לראשונה, פותח פתח לשיתוף פעולה בין גוש האופוזיציה למפלגת יהדות התורה, אחרי שנים שבהן ליברמן נשבע שלא ישב איתם בממשלה.
לפי הדיווח, ליברמן נתן אור ירוק לשותפיו בגוש השינוי לנהל משא ומתן עם יהדות התורה. הבסיס לשיחות הוא הצעת חוק גיוס מקלה, שתתבסס דווקא על המתווה שהציג ליברמן בעצמו בשנת 2018, כשכיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו לצד המפלגות החרדיות. אז סירבו החרדים להצעה, אבל כיום, כך נטען, יש בקרבם מי שמתחרטים על ההחלטה, לנוכח ההסדרים המחמירים יותר שהוצעו מאז.
מה קדם לזה
ב-2.11.2026 הצהיר ליברמן בתקיפות שלא ישב בממשלה בראשות נתניהו בשום הרכב, ושלל גם אפשרות של ממשלת מיעוט. ב-4.11.2026 דיווחנו שגם דגל התורה הודיעה שלא תמליץ על אף מועמד להרכבת הממשלה, בהנחיית הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש. ב-5.11.2026 דיווחנו שאיזנקוט מתקרב לרוב ממליצים, בעוד יהדות התורה נמנעת מהמלצה על רקע דרישה להסדרת מעמד לומדי התורה.
המהפך של ליברמן מגיע רק יומיים אחרי שהצהיר בתקיפות כי לא יצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו, ולא יתמוך בממשלת מיעוט שתישען על המפלגות הערביות. אז כבר רמז ליברמן על הגמישות שלו כלפי החרדים, ואמר במילים ברורות: "מי שיקבל את עקרונותיי ואת חוק הגיוס לחיוב החרדים, לא יהיה לי איתו בעיה". עכשיו מתברר שההצהרה הזו לא הייתה מקרית.
הדרמה הפוליטית הגיעה לשיא כשיהדות התורה, שותפה ותיקה בקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפתיעה את כולם ונמנעה הבוקר מהמלצה על מועמד לראשות הממשלה בפני הנשיא יצחק הרצוג. הצעד הזה, שמגיע על רקע מתיחות מדווחת בין המפלגה החרדית לנתניהו, נתפס בגוש השינוי כ"דמי רצינות" לקראת המגעים הצפויים.
אם המגעים אכן יבשילו לכדי הסכם, מדובר באפשרות הקמת ממשלה של 61 חברי כנסת בלבד: 48 חברי כנסת מגוש השינוי, לצד 13 חברי הכנסת של יהדות התורה וש"ס. יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, יהיה זה שינסה להרכיב את הממשלה, כאשר לפי ההערכות אף נבחנת אפשרות להסכם רוטציה בראשות הממשלה בינו לבין ליברמן. חשוב להדגיש: מדובר בשלב זה בהערכה בלבד, ללא כל הסכמה שהושגה בפועל בין הצדדים.
המתווה שעל הפרק, שעשוי להיות נוח למפלגות החרדיות הרבה יותר מהצעת החוק שקידם ח"כ בועז ביסמוט ושנגדה יצאו מפלגות האופוזיציה, קובע כי סנקציות כלכליות על הישיבות יוטלו רק לאחר שלוש שנים, וכי לא יוטלו סנקציות אישיות על תלמידי הישיבות שלא יתגייסו. זהו בדיוק המתווה שהוביל ליברמן עצמו ב-2018, ועתה הוא עשוי לחזור ולשמש בסיס לממשלה חדשה.
אבל האתגר האמיתי לא נגמר ביהדות התורה. כדי להגיע לרוב הנדרש של 61 חברי כנסת, גוש השינוי יצטרך גם את תמיכתה של ש"ס, שהודיעה כבר כי תמליץ על נתניהו. בניגוד ליהדות התורה, ש"ס ממשיכה בשלב הזה לפעול בתיאום מלא עם הליכוד, ויו"ר המפלגה אריה דרעי, שחזר להנהגתה אחרי יממה סוערת של תהפוכות, מבקש להמשיך בשותפות עם נתניהו. גם בהנהגה הרוחנית של ש"ס נשמעת התנגדות נחרצת: הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה, אמר הבוקר במפורש כי אסור להצטרף לממשלת שמאל, וכי יש לפעול להקמת ממשלת אחדות.
עם זאת, בגוש השינוי מניחים שהחלטת הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה, לתמוך בהסכמות עם איזנקוט, עשויה ליצור אפקט דומינו שיוביל בסופו של דבר גם לשינוי בעמדת ש"ס. בשלב זה, חשוב לציין, לא נרשמה שום הסכמה מצד ש"ס למהלך.
עוד מהדיווחים
לפי בחדרי, ליברמן התחייב לפני הבחירות שלא ישב עם נתניהו, עם המפלגות הערביות ועם החרדים, וכעת הוא מוותר על ההתחייבות השלישית בלבד ודבק בשתיים הראשונות. לפי הג'רוזלם פוסט, בשבועות האחרונים הפגינו ראשי האופוזיציה פתיחות גוברת לכיוון שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות.
למה זה חשוב
אם המגעים יבשילו, מדובר באפשרות אמיתית להחלפת נתניהו בממשלה חדשה, עם רוטציה אפשרית בין איזנקוט לליברמן. חוק הגיוס שעל הפרק קובע הסדר מקל יחסית לחרדים, עם סנקציות כלכליות רק אחרי שלוש שנים וללא סנקציות אישיות על תלמידי ישיבות, מה שישפיע ישירות על ויכוח הגיוס הכללי ועל מי שמשרת היום בצה"ל.
לצד מסלול ההידברות עם החרדים, גוש השינוי ממשיך לבחון גם מסלול חלופי: הקמת ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט, שתישען על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, אפשרות שנבדקת לקראת השבוע הבא. אלא שליברמן הביע התנגדות נחרצת גם למהלך הזה, בטענה שממשלה כזו לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. כעת כל העיניים נשואות להמשך המגעים בין הצדדים, כשעדיין לא ברור אם יושג הסכם קואליציוני בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה