העיתונאית איילה חסון לא מוותרת, ובינתיים גם לא חוזרת למסך. הבוקר (שישי) היא התראיינה אצל אלי ציפורי בגלי ישראל, ובשלב מסוים פשוט נשבר לה הקול. "זה מה שמגיע לי?" היא שאלה, ובין המילים התערבבו הדמעות.
מי שעוקב אחרי הסיפור כבר יודע שזו לא התפרצות חד פעמית. מדובר בשיא (לעת עתה) של עימות שמתנהל כבר כמה ימים בין חסון להנהלת חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי. ומי שלא עוקב, הנה הסיפור בקצרה.
הכל התחיל בריאיון שנתנה חסון לגלי ישראל ב-30 באוקטובר, שם דיברה על נשים בדואיות בנגב. "נשים בדואיות בנגב עם רעלות, שלבעל שלהן יש עוד כמה נשים כמוהן, והן לרוב נשים מוכות", אמרה, והוסיפה שהן "בדרך כלל פלסטיניות מחורה, חברון ועזה, אחות של איסמאעיל הנייה". הדברים הציתו סערה, ארגוני חברה אזרחית ונציגות נשים בדואיות יצאו בתגובות קשות.
חסון לא התחמקה, ופרסמה התנצלות ברשת X: "לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בשום אישה, ומי שנפגעה מדבריי אני מתנצלת בפניה מעומק הלב". ועדת האתיקה של התאגיד, בראשות ד"ר אורי פז, קיבלה את ההתנצלות. נראה היה שהעניין נסגר.
אלא שלא נסגר. הנהלת חטיבת החדשות כרכה לפרשה גם התבטאות נוספת של חסון, שבה נשמע כאילו היא טוענת לכשלים בכל הקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות, בעוד שבפועל התקלות שדווחו היו רק בחלק מהקלפיות. מנהל חטיבת החדשות, ליאור לנדנברג, לא הסתפק בהתנצלות הקיימת ודרש ממנה להקריא בשידור חי, מילה במילה, נוסח חדש שהוא עצמו הכתיב.
חסון סירבה בתוקף. בהודעה שפרסמה היא תיארה את הדרישה כ"אולטימטום חסר תקדים": "אתמול הציב בפניי מנהל החדשות בתאגיד, ליאור לנדנברג, אולטימטום: להקריא בשידור, מילה במילה, טקסט שהכתיב לי בהודעת וואטסאפ שמייחס לדבריי משמעויות שגויות ומסולפות ושיש בו, לטעמי, כדי לבזות אותי ואיים שאם לא אקריא אותו, לא אגיש את תוכניתי". מאז היא פשוט לא מגיעה לאולפן.
בריאיון הבוקר ההתרגשות גברה על הנחישות לרגע. "אני אישה שחווה הסתה פרועה", אמרה חסון. "מקנאים בהצלחה, מקנאים בנחישות, מקנאים בזה שאני לא מתכופפת, שאני לא נשברת. זה המאבק, ואת הקול הזה לא ישתיקו, ואת הקול שלי לא ישתיקו. שום בולשביק לא ישתיק אותי, ושום פוליטיזציה לא תשתיק אותי, ושום הלבנת פנים מזויפת לא תשתיק אותי".
כשהדיבור עבר למשפחה, הקול נשבר לגמרי. "היא פוגעת בסובבים אותי ובקרובים שלי, שהם לא אשמים בשום דבר, אבל אותי היא לא תשתיק", אמרה בדמעות. "שלוש שנים של מלחמה. קמתי כל בוקר ורצתי לעבודה כמו מטורפת. נלחמתי על החיילים, נלחמתי על החטופים, נלחמתי על המשפחות השכולות, נלחמתי על הפצועים. הם ראו בי כתובת, הם היו מתקשרים אליי אחרי שעות העבודה, בלי שום קשר לשידורים, למילה טובה, לתחושת שותפות. נתתי להם במה אדירה באהבה. לא כדי להירדף במקום העבודה שלי. למה?".
התמיכה הציבורית לא איחרה להגיע, ולפי מה שחסון עצמה מתארת, היא במינונים שהפתיעו גם אותה. "מאז אתמול אני מוצפת בתמיכה במימדים שלא העליתי על דעתי", כתבה ב-X. "אזרחיות ואזרחים מכל הגוונים. לוחמים, משפחות שכולות. עם ישראל שאני אוהבת ושמחה להחשף להדדיות שלו כלפיי. אתם מרגשים אותי בצורה בלתי רגילה, תודה מקרב לב". ובסוף ההודעה, המשפט שכבר הפך לשגרה: "גם הערב אני לא משדרת".
התמיכה לא הגיעה רק מהציבור הרחב. פרשן חדשות 12 עמית סגל יצא נגד התאגיד בציניות חדה: "ברכות לתאגיד השידור הציבורי שאחרי עשור ללא כל רבב, איזון למופת, דיבור בכבוד על כל המגזרים ושיקוף נאמן של כל הדעות בישראל, מצא סוף סוף את הפגם הראשון של אחד ממגישיו וכעת דורש התנצלות משפילה אחר התנצלות משפילה. מי שמתחנף לכת קטנה מוזמן לבקש את המימון שלו מהכת הקטנה, לא מהציבור".
גם מתוך התאגיד עצמו הגיע גיבוי. שלי טפיירו, כתבת המשפט של התאגיד, פרסמה ציוץ שממנו עלתה תמיכה ברורה בחסון: "מה יש לו לעיתונאי מלבד האמת ומה יש לבנאדם מאמין זולת הידיעה למי הוא חייב דין וחשבון. בעבר הלא רחוק כתבתי על מחיר השתיקה והחשש אבל אני חלק מעם שלא מפחד מדרך ארוכה. המשך יבוא". בתאגיד, מצידם, הבהירו שהדרישה להתנצלות חוזרת אינה שרירותית: "אלה לא רק התבטאויות מכלילות, לא מבוססות ולא מדויקות, אלא כאלה שיש בהן סכנה למידת האמון שרוכש הציבור לתוצאות הבחירות בישראל, ושידור ציבורי אינו יכול לקחת בהן חלק".
ובינתיים, מי שמשלם את המחיר בפועל זה דווקא כאן 11 עצמו. בשני הערבים שבהם נעדרה חסון מהמסך, תוכנית "שבע" צנחה לשפל חדש, עם נתון של כ-1.2 אחוזי רייטינג בלבד ופחות מ-50 אלף צופים. מדובר בנפילה חדה מול כל יתר הערוצים, שמדגישה עד כמה הציבור מורגל לראות דווקא את חסון על המסך.
למה זה חשוב
הפרשה חושפת מתח בין עצמאות עיתונאית לפיקוח הנהלת החדשות בתאגיד השידור הציבורי, הממומן על ידי הציבור בישראל. העדרותה של חסון מהמסך כבר באה לידי ביטוי בנתוני הצפייה, כך שלהכרעה בסכסוך עשויה להיות השפעה גם על תוכן השידור הציבורי שהציבור צורך וממן.
המחלוקת רחוקה מלהסתיים. חסון ממשיכה להיעדר מהשידורים, התאגיד לא הודיע רשמית על סיום העסקתה, והתמיכה הציבורית בה רק גוברת מיום ליום. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מי יוותר קודם, המגישה או הנהלת חטיבת החדשות, ובינתיים שני הצדדים ממשיכים לעמוד על שלהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה