כמעט ארבעה עשורים לאחר שנפל בשבי, נחשפים פרטים חדשים על שורת מבצעים חשאיים שביצעה ישראל בניסיון לגלות מה עלה בגורלו של הנווט רון ארד. על פי תחקיר מקיף שהתפרסם, המוסד חטף במשך השנים שני גנרלים איראנים בכירים, חקר אותם באופן בלתי אמצעי, ובסופו של דבר לא הפיק מהם מידע חדש שקידם את הפרשה.
התחקיר, המבוסס על ראיונות עם עשרות גורמי מודיעין וביטחון מישראל, מאיראן ומארצות הברית, חושף לראשונה כיצד נחטף בדצמבר 2006 הגנרל עלי רזא עסגרי, שכיהן בעבר כסגן שר ההגנה של איראן וכיהן בכוח קודס של משמרות המהפכה. עסגרי נעלם ממלון באיסטנבול שבטורקיה בנסיבות מסתוריות, ובמשך שנים לא היה ברור אם ערק למערב, נחטף או נהרג.
כעת, לפי שלושה בכירים אמריקנים לשעבר שעבדו בצמוד לישראל, אנשי המוסד הם שחטפו את עסגרי, חקרו אותו במשך שבועות על סיפון כלי שיט, ולבסוף הרגו אותו והשליכו את גופתו לים השחור. מטרת החקירה הייתה לברר אם היה מעורב בהיעלמותו של ארד, בין היתר משום שהגיע ללבנון זמן קצר לאחר נפילת הנווט בשבי בשנת 1986, והחזיק בקשרים עם בכירים בחיזבאללה. החוקרים, כך עולה מהעדויות, לא מצאו כל ראיה לכך שהגנרל היה קשור לפרשה או ידע היכן נמצא ארד. ישראל הכחישה לאורך השנים מעורבות בהיעלמותו, והמוסד סירב להגיב לפרטי התחקיר.
חשיפה נוספת עוסקת בחטיפתו של הגנרל עבדאללה סאברי בספטמבר 2021, ברובע דיפלומטי מאובטח בדמשק. לפי גורמים איראנים המקורבים אליו וגורם סורי שבחן את תיעוד החטיפה, אנשי מודיעין ישראלים התחזו למובילים ועברו במחסומי האבטחה באזור. כשסאברי יצא לריצת בוקר, השתלטו עליו שני גברים שנשאו ארגז גדול של מקרר, סיממו אותו, הכניסו אותו לארגז והעבירו אותו לרכב מסחרי לבן שהמתין בסמוך.
סאברי הועבר לישראל, ולפי אותם גורמים נחקר שם על נושא אחד בלבד: מה הוא יודע על גורלו של רון ארד. לאחר חקירה ממושכת הוא הושאר ברחוב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, המום, ובהמשך טען כי עונה במהלך החזקתו. ראש המוסד דאז, דדי ברנע, אישר באותה תקופה כי אישר מבצע נועז להשגת מידע על ארד, אך הגדיר את תוצאותיו ככישלון. לדברי מקורביו, לאחר מכן אמר לאנשי המוסד שאפשר לגרוס את כל מה שידעו על הפרשה.
מעבר לחשיפות המבצעיות, התחקיר מתאר מחלוקת מודיעינית שנמשכה שנים ארוכות. רון ארד נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, בהיותו בן 28, לאחר שמטוס הפנטום שבו שירת נפגע בשמי לבנון במהלך פעילות מבצעית. הוא נטש את המטוס ונלכד בידי אנשי ארגון אמל השיעי. במשך השנים התבססה בישראל ההערכה כי ארד הועבר לידי גורמים איראניים, הערכה שהשפיעה על מדיניות הממשלה ועל פעילות ארגוני המודיעין. אולם בדיקות שנערכו במערכת הביטחון הגיעו למסקנה אחרת לחלוטין.
על פי התחקיר, האחראי על החזקתו של ארד היה מוסטפא דיראני, בכיר במנגנון הביטחון של ארגון אמל, שנחטף בעצמו לישראל בשנת 1994 במבצע מיוחד. בחקירתו סיפר דיראני כי החזיק את ארד בבית בכפר נבי שית שבבקעת הלבנון, תחת השגחת משפחה מקומית. לדבריו, באחד הלילות עזבו השומרים את המקום בעקבות פעילות צבאית ישראלית באזור, וכשחזרו, ארד כבר לא היה שם. דיראני טען שאינו יודע מה עלה בגורלו לאחר מכן, אבל גרסתו שימשה שנים ארוכות כבסיס לחיפושים, שהתמקדו דווקא בכיוון איראן.
בשנת 2006 הורה ראש השב"כ דאז, יובל דיסקין, לערוך בחינה מחודשת של כלל המידע שנאסף בפרשה. "עברנו על הכול, פריט אחר פריט, ובדקנו את כל המקורות, את אמינותם ואת האופן שבו המידע הושג", סיפר דיסקין. לדבריו, הבדיקה העלתה כי הדיווחים שלפיהם ארד הועבר לאיראן התבססו על טעויות חמורות בפענוח מידע מודיעיני או על מקורות בלתי אמינים. צוות השב"כ העריך כי ארד מעולם לא הוחזק בידי משמרות המהפכה או חיזבאללה, וכי התשובה להיעלמותו נמצאת ככל הנראה בכפר נבי שית שבבקעת הלבנון. לדברי דיסקין, המסקנות הללו לא זכו למשקל משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות.
בשנת 2014 בדק אבי קאלו, שעמד בראש היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל, את החומר המודיעיני מחדש, והגיע גם הוא למסקנה כי ארד מת בשנת 1988 בכפר נבי שית. בסוף 2016 העביר קאלו דוח מפורט בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות זאת, המבצעים שנועדו להשיג מידע מגורמים איראניים נמשכו. "היינו צריכים להגיע לשם לפני 20 שנה. זה היה כישלון", אמר קאלו.
פרט נוסף שנחשף נוגע לחקירה משותפת שערכו בעבר איראן וחיזבאללה. בשנת 2004 שלחה איראן את הגנרל סאברי לסייע בחיפושים בלבנון, וזו הסתיימה בדוח סודי שקבע כי ארד מת ככל הנראה בשנת 1988 בכפר נבי שית, וכי ייתכן שנקבר באזור. לפי שלושה בכירים איראנים לשעבר, חשיבות הממצאים הייתה כה גדולה, עד שנשיא איראן לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני שלח את אחד מילדיו לגרמניה כדי למסור את המידע למתווכים. בישראל, לעומת זאת, פירשו את מעורבותו של הגנרל האיראני כעדות לכך שטהרן מחזיקה במידע סודי על גורל הנווט, ולא כניסיון סיוע. רז צימט, איש מודיעין לשעבר שהיה שותף להערכה משנת 2005 שהטילה את האחריות על איראן, הודה כי בדיעבד נראה שהמסקנה הייתה שגויה.
למה זה חשוב
הפרשה ממחישה את המחיר הכבד, המבצעי והמוסרי, שישראל הייתה מוכנה לשלם במשך עשרות שנים כדי לפענח את גורלו של חייל שבוי אחד. היא גם מראה כיצד הערכות מודיעין שגויות יכלו להוביל למדיניות ולפעולות ממושכות שהתבררו כחסרות בסיס, מה שמעלה שאלות על אמינות תהליכי קבלת ההחלטות הביטחוניים גם כיום, בזמן שצה"ל ממשיך לחפש שרידים בלבנון.
בשנים האחרונות חל שינוי בכיוון החיפושים, שחזרו להתמקד בכפר נבי שית. בדצמבר האחרון יצא אחמד שוכר, איש ביטחון לבנוני לשעבר שנחשד כמי שעשוי להחזיק מידע על מקום קבורתו של ארד, מביתו למה שהוגדר כפגישה עסקית, ומאז נעלמו עקבותיו לחלוטין. בלבנון מעריכים כי נחטף בידי סוכנים ישראלים, אך מקום הימצאו לא נחשף עד היום. בת משפחתו, רנא שוכר, הכחישה בתוקף כי לדודה היה כל קשר לפרשת הנווט הישראלי. במהלך 2026 פשטו כוחות ישראליים על אזור בכפר, פעלו סביב בית עלמין מקומי וחפרו בקבר שנחשד כקשור לפרשה, אך לא מצאו שרידים. אחת ההערכות הנבחנות כיום היא שארד הוצא להורג בשנת 1988 כנקמה על מותו של אחיו של שוכר, שנהרג באותה שנה בעימות עם כוחות צה"ל, אך מדובר בהערכה בלבד וגורלו המדויק של הנווט עדיין לא התברר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה