תחקיר: לשכת נתניהו שתלה מידע כוזב נגד פעילי רע"ם

תחקיר חדש שפורסם בחדשות 12 חושף פרשה מטלטלת: לפי החשד, לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו עמדה מאחורי שתילת מידע מודיעיני כוזב במחשבי המשטרה, שהוביל לגל מעצרים של פעילי רע"ם בדרום הארץ ביום הבחירות עצמו.

העיתונאית אילנה דיין היא שהביאה את החשיפה, לפיה קמפיין "הערבים גונבים את הבחירות" שהסעיר את המדינה לא נולד באקראי, אלא נתפר מראש, זמן רב לפני יום הבחירות עצמו, בידי גורמים המקורבים לראש הממשלה.

מה קדם לזה

ב-27.10.2026 דיווחנו כי המשטרה עצרה שלושה חשודים בנגב בחשד שניסו לקנות קולות עבור רע"ם, כשבידיהם נתפסו מעטפות עם סמל המפלגה, פתקי הצבעה וכסף מזומן. ב-3.11.2026 דיווחנו כי ראש השב"כ דוד זיני ביקש לחקור ארבעה פוליטיקאים בכירים מהמפלגות הערביות, ובהם מנסור עבאס, אחמד טיבי וסאמי אבו שחאדה, בעוד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה טענה שאין לחקור נבחרי ציבור בלי ראיות מספקות.

בלב הפרשה עומד עובד לשעבר במשרד ראש הממשלה, שלפי החשד הוא זה שסיפק את המידע המודיעיני שנשתל במחשבי המשטרה כנגד פעילי רע"ם באזור הדרום. מדובר במידע שלא נבדק כראוי, ולמרות זאת הוא נכנס למערכות המשטרה בצורה שמעלה חשד כבד לתכנון מוקדם.

על פי החשיפה, הידיעה המודיעינית "נשלפה" בדיוק בבוקר הבחירות, כשהתזמון עצמו מעלה סימני שאלה כבדים. לפי התחקיר, השליפה בוצעה בהכוונה ישירה של לשכת נתניהו, בתזמון שאפשר לגרום למקסימום נזק פוליטי בדיוק ברגע הקריטי של יום ההצבעה.

התוצאה הישירה של המהלך הייתה גל מעצרים של פעילי רע"ם בדרום הארץ, בשעה שהאזרחים יצאו להצביע. האירועים הללו הם שליוו ושימשו בסיס לקמפיין הפומבי שטען כי "הערבים גונבים את הבחירות", קמפיין שהופץ בהיקף נרחב בתקשורת וברשתות החברתיות באותם ימים.

אך הפרשה לא מסתיימת שם. במקביל לחשד נגד לשכת ראש הממשלה, עולה פרט נוסף ומדאיג לא פחות: ראש השב"כ דוד זיני דרש, לפי החשיפה, לשתול האזנות סתר נגד חברי כנסת ערבים. הבקשה הקיצונית, כך נמסר, נבלמה ברגע האחרון, לפני שיצאה לפועל בפועל.

עצם הדרישה לבצע מעקב והאזנה אחר נבחרי ציבור, חברי כנסת מכהנים, מעלה שאלות קשות על גבולות הסמכות של גופי הביטחון ומערכת היחסים בינם לבין הדרג הפוליטי. גם אם המהלך נבלם בסופו של דבר, עצם הדיווח על קיומה של דרישה כזו מטלטל את השיח הציבורי.

מבחינת מפלגת רע"ם, שבראשה עומד מנסור עבאס, מדובר באישוש לחשדות שהועלו כבר בזמן אמת, לפיהם גל המעצרים ביום הבחירות לא היה מקרי, אלא חלק ממהלך מתוכנן שנועד להרתיע ולפגוע בהצבעת המגזר הערבי. בזמנו עוררו המעצרים זעם וביקורת קשה מצד גורמים פוליטיים וחברתיים, שטענו כי מדובר בניסיון בוטה להשפיע על תוצאות הבחירות.

בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית מטעם לשכת ראש הממשלה או מטעם משטרת ישראל לפרטי החשיפה. גם מצד השב"כ טרם נמסרה התייחסות לגבי הדיווח בנוגע לדרישה לשתול האזנות נגד חברי כנסת ערבים.

למה זה חשוב

אם החשדות נכונים, מדובר בניסיון מתוכנן של גורמים בלשכת ראש הממשלה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מידע מודיעיני כוזב, מה שפוגע באמון הציבור בטוהר הבחירות ובניטרליות של מערכות אכיפת החוק. הדיווח על דרישת ראש השב"כ להאזין לחברי כנסת ערבים מעלה שאלות נוספות על גבולות הסמכות של גופי הביטחון כלפי נבחרי ציבור, סוגיה שעלולה להוביל לחקירות ולבירור פרלמנטרי.

הפרשה צפויה לעורר סערה פוליטית וציבורית נרחבת, ולא מן הנמנע שיידרשו גורמי אכיפת חוק לבחון את הממצאים ולפתוח בבדיקה סביב האופן שבו הגיע המידע המודיעיני למחשבי המשטרה, מי נתן את ההוראה לשליפתו בתזמון המדויק של יום הבחירות, ומה הייתה מעורבותם של גורמים בלשכת ראש הממשלה בכל השתלשלות האירועים.