חנוך צחר, מהנדס ואדריכל בן 91, הורשע בגרימת מוות ברשלנות של ששת הפועלים שנהרגו באסון קריסת חלק נרחב מחניון הברזל ברמת החייל בתל אביב בשנת 2016. אסון זה שהתרחש ב-5 בספטמבר 2016 הביא למותם של שישה פועלים ופציעתם של 23 נוספים.
בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שקיבל את דברי המאשימה וההגנה, גזר על צחר עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי בלבד וקנס של 25,000 שקלים בשל מצבו הבריאותי המתקדם והגריאטרי. בנוסף, הוא חויב לשלם פיצוי כולל בסך מיליון ומאתיים אלף שקלים למשפחות ששת הפועלים שנהרגו – 200,000 שקלים לכל משפחה.
השופט אור ממון, סגן נשיא בית משפט השלום, הוציא את פסק הדין וציין כי כלל לא הייתה מחלוקת לגבי מצבו הרפואי של צחר. "המומחים מטעם המדינה וההגנה סיכמו כי מצבו הנוכחי של הנאשם אינו מאפשר מאסר בפועל", אמר השופט. "לכן ביקשה הפרקליטות גזר דין מותאם שאינו מחייב מאסר מאחורי סורגים". פסק הדין מדגיש כי אלמלא סיבת הבריאות הייתה דרישת המאסר גבוהה בהרבה, והייתה מתחילה מ-6 שנות מאסר.
בחומרת העבירות ראויה לציון העובדה שהנאשם נושא באחריות ישירה לכשלי תכנון שבראשם עמד כשל חדירה מוחלט בתקרת החניון. השופט ממון פירט כי צחר תכנן את המבנה בהתאם לתוכניות שלא עמדו בתקן המחייב, ולא ביצע בדיקות מקצועיות בסיסיות נוספות שיכלו לגלות את הליקויים ולמנוע את האסון הקטלני. "התוצאה הייתה מבנה מסוכן בעת סיום התכנון", כתב השופט.
ממצאי בית המשפט מציגים כי התסבולת לחדירה בתקרה שתכנן צחר הייתה נמוכה ביותר מהנדרש כמעט פי שניים. כמו כן, במהלך ההליך התברר כי הנאשם עבד ללא תיק חישובים מסודר, ביצע חישובים חלקיים ולעיתים ללא תיעוד, המצביע על תהליכי עבודה לקויים וברמת רשלנות גבוהה במיוחד.
הפרקליטות, שהייתה מיוצגת על ידי עורכי הדין אור גוטמן ואריאל גטניו, הביעה עמדה עונשית חריגה בשל מצבו הרפואי של צחר. בתצהיר לעונש צוין כי מדובר בעוד מקרה חמור במיוחד שדורש ענישה מחמירה, אך "המאשימה החליטה לסטות מעמדתה כשקללה את מצבו הרפואי החריג". פסק הדין מדגיש כי זוהי לא עסקה או הסדר טיעון, אלא עמדה עקרונית של המאשימה לאור נסיבות המקרה.
משפחות ההרוגים קיבלו את גובה הפיצוי שהוטל על צחר, מלבד אחת מהן שהביעה התנגדות נחרצת לעונש והגישה מסמך מחאה חמור. עורך הדין של משפחתו של רוסלן איסקוב, אחד ההרוגים, הביע טענה כי יש להטיל על צחר מאסר בפועל גם במצבו הרפואי כדי להרתיע מקרים עתידיים שבהם מחדלי תכנון עלולים להוביל לאסונות דומים.
לאורך המשפט הציג הסנגור, עורך הדין יינון סרטל, את המורכבות האנושית שמאחורי פושעי הרשלנות: צחר, שלמרות מעלות מקצועיות שסיפקו עדים רבים, הופך ממש איש מקצוע נחשב למי שנשבר מבחינה כלכלית ובריאותית בעקבות האסון. בנו של צחר תיאר את המהפך, את המחלה שהגיעה אחרי האסון ואת הצורך בתמיכה כלכלית מצד ילדיו. "פרויקט חייו קרס מול עיניו", אמר הסנגור.
השופט ממון סיכם את פסק הדין בקריאה חריפה למחוקק הישראלי לפעול לשיפור הבקרה על תכניות בנייה בישראל כדי למנוע אסונות בעתיד. לדברי השופט, כיום אין גוף ממשלתי או רגולטורי שבוחן את תקינות התכניות, וכי "הסיכון הנשקף לחיי אדם בתחומי הבנייה הוא עצום". השופט אף הזכיר כי ועדת חקירה ממלכתית להבטחת בטיחות מבנים כבר המליצה לפני שנים רבות על צעדים חשובים שהיו יכולים למנוע את אסון חניון הברזל.
בהקשר לכך, השופט ציין כי המחוקק חייב להתערב ולמנוע את האסון הבא לפני שיתרחש, שכן כיום אין מנגנון משולב שמונע טעויות תכנוניות חמורות ומונע מחזור אסונות בנייה כאלו.
בנוסף לעונשי המאסר על תנאי והקנס, צויין כי על השותפות "מילר שנבל צחר ושות'" שהייתה בבעלותו של צחר, הוטל קנס זהה של 25,000 שקלים, בהתחשב בזהות האישיות המשפטית עם הנאשם. הפיצוי למשפחות ההרוגים ישולם תוך 12 תשלומים חודשיים החל מיוני 2026.
המשך ההליך צפוי לכלול תביעות אזרחיות נוספות הקשורות להוצאות חילוץ ולמידת האחריות הכלכלית של האדריכל ושותפותו. ללא תיקון חוקי ובקרה משמעותית טרם הבנייה, חוקרי האסון מצביעים על סיכון ממשי לשכפול מקרים דומים בעתיד.
גזר הדין מדגים את הקושי לאזן בין עבר פלילי כבד לבין נסיבות רפואיות חריגות של הנאשם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה