הליכוד תוקף את היועצת המשפטית: "מסתירה מהציבור את חקר האמת"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יצאה הערב בהודעה חריגה ובוטה, שבה היא מבהירה כי במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת. ההודעה פורסמה על רקע פרסומים שהציגו לדבריה מידע שגוי, ובמקביל היא מתחה ביקורת חריפה על השב"כ, שלטענתה מעכב זה יומיים את העברת חומרי חקירה לצוות מיוחד שהוקם לטיפול בנושא.

בהודעתה כתבה בהרב-מיארה כי "במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת". היא הוסיפה כי ככל שבידי השב"כ, או כל גורם אחר, מצויה ראייה המצדיקה פתיחה בחקירה, הוא מוזמן להציג אותה בפני הגורמים הרלוונטיים. "כל מי שצריך להיחקר ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי", הדגישה.

במקביל, מפלגת הליכוד יצאה הערב במתקפה חריפה על בהרב-מיארה, בטענה שהיא מסתירה מהציבור הישראלי את חקר האמת ומונעת באופן שיטתי מהשב"כ לקדם את החקירה. בתגובה לתקיפה, שבה והבהירה היועצת המשפטית כי השב"כ לא העביר לה כבר יומיים את חומרי החקירה שנאספו, וכי כל ראיה שתוצג תיבחן לגופה.

במקביל נחשף כי ראש השב"כ, דוד זיני, נפגש הערב במשך כשעתיים עם השופט נעם סולברג, המכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בפגישה העלה זיני טענות קשות נגד היועצת המשפטית לממשלה, וטען כי היא מסכלת את חקירת זיהום הבחירות. לפי הפרסומים, זיני ביקש לחקור ארבעה חברי כנסת מהסיעות הערביות בחשד למעורבות בפרשת ההשפעה הזרה על בחירות 2026, בהם אחמד טיבי, מנסור עבאס וסמי אבו שחאדה. גורמים במערכת אכיפת החוק מסרו כי זיני לא הציג ראיות תומכות שמצדיקות פתיחה בחקירה נגד חברי הכנסת, שהם גם אזרחים ישראלים לכל דבר ועניין.

בנפרד נודע כי סולברג אישר לזיני להפעיל יכולות חריגות, הכוללות יכולות טכנולוגיות ומעקב, לצורך חקירת החשד להתערבות זרה בתהליך הבחירות. עוד התברר כי בפגישה דרש ראש השב"כ שחקירת הבחירות תסווג מראש כעבירת ביטחון ולא כעבירה פלילית, בשל מעורבותן הנטענת של מדינות זרות בפרשה, בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה טענה כי סיווג כזה אינו חוקי.

מה קדם לזה

ב-29.10.2026 הורה יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, לשב"כ לחקור בדחיפות חשד למימון זר שנועד להשפיע על תוצאות הבחירות. ב-1.11.2026 פרסמו סולברג, ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה הצהרה משותפת שלפיה הבחירות התנהלו בתקינות, אך החקירה בחשדות ממשיכה במקביל. ב-3.11.2026 דרשה הציונות הדתית להרחיק את היועמ"שית מחקירת ההתערבות בבחירות, בטענה שראש השב"כ סבור שהיא מסכלת אותה.

צילום: סולברג

לצד ההבהרה העקרונית, כללה ההודעה גם האשמה ישירה כלפי השב"כ. לפי בהרב-מיארה, הארגון אינו מעביר כבר יומיים את חומרי החקירה שנאספו על ידו לידי צוות חקירה מיוחד. הצוות הוקם על פי המלצתו של השופט נעם סולברג, בשיתוף פעולה בין השב"כ למשטרת ישראל, ובליווי צמוד של הפרקליטות. לדברי היועצת המשפטית לממשלה, אי ההעברה של החומרים גורמת בפועל לעיכוב הטיפול בנושא כולו.

ההודעה מגיעה בנקודת זמן רגישה, כאשר ציבור רחב עוקב אחר ההתפתחויות סביב הקמת הצוות המיוחד ותפקידו. הקמת הצוות, כזכור, נעשתה בעקבות המלצה מפורשת של השופט סולברג, מהלך שנועד להבטיח בדיקה מקצועית ומוסדרת של החומרים הרלוונטיים תוך שיתוף בין הגורמים השונים במערכת אכיפת החוק.

בהרב-מיארה הדגישה בהודעתה כי מערכת אכיפת החוק פועלת במהירות ובאופן מקצועי במטרה להגיע לחקר האמת. לדבריה, ההחלטות בנוגע לחקירות יתקבלו אך ורק על בסיס החומר הקיים בפועל בידי הגורמים המוסמכים, ולא על בסיס שיקולים אחרים.

ההודעה החריגה של היועצת המשפטית לממשלה משקפת למעשה עימות גלוי, ולו חלקי, בין משרדה לבין השב"כ בנוגע לאופן הטיפול בחומרי החקירה. העובדה שבהרב-מיארה בחרה לצאת בהודעה פומבית, ולא להסתפק בפניה פנימית לגורמים הרלוונטיים, מצביעה על החשיבות שהיא מייחסת לנושא ועל התסכול מהעיכוב הנמשך.

בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית של השב"כ להודעתה של בהרב-מיארה, ולא ברור מדוע מעוכבת העברת החומרים לצוות החקירה המיוחד. גם הפרקליטות, שאמורה ללוות את פעילות הצוות, לא התייחסה עד כה לפרסום.

למה זה חשוב

העיכוב בהעברת חומרי החקירה מהשב"כ לצוות המיוחד עשוי לעכב את בירור החשדות למימון זר שכבר עומד במוקד מחלוקת פוליטית חריפה סביב תוצאות הבחירות. המחלוקת הפומבית בין היועצת המשפטית לממשלה לשב"כ עלולה להשפיע על אמון הציבור בתהליך הבדיקה ובמוסדות אכיפת החוק, בזמן שגורמים פוליטיים שונים כבר דורשים לבטל תוצאות בחירות או להרחיק גורמים מהטיפול בהן.

ההתפתחויות בפרשה צפויות להמשיך ולהיבחן בימים הקרובים, כאשר השאלה המרכזית שעל הפרק היא האם וכיצד יועברו חומרי החקירה לצוות המיוחד, ומה תהיה השפעת העיכוב הנוכחי על התקדמות הבדיקה כולה.