סגן אלוף (מיל') ע', טייס F-16 וותיק, חשף בשיחה את הקושי הנפשי שנלווה לשירות המבצעי האינטנסיבי שהשלים לאחרונה. ע' ציין כי במהלך גיחות מבצעיות לאיראן וללבנון שקל להקליט עבור משפחתו הודעות פרידה למקרה שהדברים יסתיימו בטרגדיה. "בסיבוב הקודם שקלתי האם להקליט הודעה לכל אחד מהילדים ולאשתי, שתישאר להם למזכרת", הודה. אך למרות זאת, הוא בחר להדחיק את הרגשות ולהתרכז במשימה.
הטייס, שבין היתר פעל במסגרת הטייסת הסודית של חיל האוויר מאז ימי שירותו ועד היום, סיפר על האינטנסיביות של הגיחות, ועל החשש המתמיד שמתלווה לתקיפות באזור מסוכן כל כך. "אתה שם את זה בצד כדי לבצע את המשימה בצורה חדה וטובה יותר", אמר. לדבריו, הפחד לא נעלם, אך דווקא העשייה העמוסה סייעה לו להתמודד עם הלחצים.
ע' ציין כי התקיפות בלבנון היו קשות במיוחד. "שם אנחנו מסייעים לכוחות שלנו שנמצאים מאות מטרים מאיתנו. אסור לפספס – מחיר הטעות דרמטי", סיפר. המתח והאחריות הגדולה להגן ישירות על היישובים, לדבריו, יוצרים עומס פסיכולוגי כבד. "כשאתה נוחת ואומר – הסרתי איום מיידי בעיניים, יש תחושת סיפוק שמיידית מגיעה מהקשר הישיר עם ההגנה."
בנוסף לפחד וללחץ המבצעי, ע' שיתף גם בהשפעות הפיזיות של השירות: "אכלנו הרבה חלבונים ושתינו משקאות איזוטוניים, אבל הגוף בדריכות – רבים מאיתנו ירדו במשקל", אמר. הטייסים מקבלים תמיכה קרקעית נרחבת, החל מפיזיותרפיסטים וכירופרקטים ועד מתנדבים שמסייעים להם לתחזק את הכושר והיציבות הנפשית והמנטלית במהלך התקופה.
הטייס סיפר גם על השעות הארוכות שבילה בקוקפיט, במהלך גיחות שהגיעו עד לאיראן וללבנון. "כשהגענו ליעד, מתמקדים במשימה ובתדלוק, לעיתים בשיתוף פעולה עם כוחות אמריקניים. ואז אתה ממהר לצאת מגוב האריות כמה שיותר מהר", הסביר. גם בדרך חזרה, המתח לא נעלם לגמרי: "כשחוצים מאיראן לעיראק יש ירידת מתח, אפשר לדבר על החיים האישיים, לעיתים אפילו לחידות, אבל גם אז נשארים דרוכים ומודעים לפרטים כמו דלק ומזג אוויר."
הטייס הדגיש את תחושת הביטחון שמקבלים הטייסים מההנהגה הבכירה בחיל האוויר. "אנחנו יודעים שחיל האוויר מאחורינו. נאמר לנו במפורש – יחזירו אותנו הביתה בכל מה שיידרש. המערכת מוכנה ודרוכה עד כדי כדי שמקבלים תחושה של אמון מלא במשימה ובצוות שמלווה אותנו על הקרקע", אמר ע'.
ע' ציין כי חצה לאחרונה את גיל 50, אך למרות זאת, לא באה לידי ביטוי התחושה של יום הולדתו ה"רגילה". "את רוב התקופה האחרונה ביליתי באוויר, בגיחות המבצעיות שהיו מתוחים מאוד", הוא אמר. הזכרון של גיל 50 השתלט פחות מאשר המטוס שצריך לתפעל באפקטיביות ובזמן אמת.
הטייס הדגיש שגם הפן הרגשי של השירות מורכב מאוד. "החשש קיים ויכול להיות דומיננטי, אבל אתה כל הזמן עסוק – מריץ תרחישים קדימה ומתרכז במה שצריך לעשות. המחשבות האלה פוגשות אותך אחר כך", הסביר. בהתמודדות עם הקושי הרגשי, ע' בוחר לשים את המשימה במרכז ולפעול בגישה תכליתית ומקצועית.
עוד הודיע כי במהלך השבועות הקרובים צפויים דיווחים נוספים על פעילות חיל האוויר באזור ובמיוחד על ההכנות והמאמצים לשיפור היכולות המבצעיות והמודיעיניות. עם זאת, כרגע ע' ויתר על הבעת רגשות אישיים בפומבי, שכן התפקיד הקשה והמורכב מצריך ממנו להישאר מרוכז וממוקד.
התקופה השייכת לע' מפגינה את המחיר הכבד שהטייסים משלמים בגבולות שבין אור הזרקורים למשימות המבצעיות שמופעלות בשקט ובדייקנות, далеко מעיני הרבים.
שירות מבצעי אינטנסיבי באוויר ממשיך להתנהל באזור, כשהמערכת המחוברת והדרוכה מלווה את הטייסים לאורך כל המסע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה