חיזבאללה שיגר שיגור או מספר שיגורים לעבר הכוחות הישראלים השוהים בדרום לבנון. לא מדובר בירי לעבר שטח ישראל, ולא לעבר יישובי הגליל - אלא לעבר כוחות צבאיים ישראלים הפרוסים מעבר לגבול, בתוך שטח לבנון.
דובר צבא ישראל (דו"צ) הגדיר את האירוע כ"שווא". ההגדרה הזו עוררה ביקורת: לפי הניתוח של חנניאל אביב, יש כאן הבחנה מכוונת בין ירי שפוגע בכוחות ישראלים בלבנון לבין ירי לעבר יישובי הגליל בתוך ישראל.
לפי הביקורת, ההגדרה הזו אינה אקראית. מדובר בדפוס מוכר - פעולה שיטתית של נרמול הפרות האויב על ידי יצירת היררכיה ביניהן. ברגע שמגדירים שיגור לעבר כוחות ישראלים בלבנון כאירוע פחות חמור, ניתן להצדיק תגובה מינימלית או היעדר תגובה כלל.
הביקורת מציינת השוואה ישירה לדפוס שנצפה ברצועת עזה לפני ה-7 באוקטובר. גם שם, לאורך שנים, נעשתה הבחנה בין סוגי הפרות - ירי לעבר עוטף עזה, נגד כוחות, נגד תשתיות - כאשר כל אחד הוגדר בדרגת חומרה שונה. התוצאה, לפי הטענה, הייתה שחיקה הדרגתית של קו האדום עד שנמחק לחלוטין.
לפי הניתוח, ההפרדה בין "ירי לעבר הכוחות" לבין "ירי לעבר הגליל" משרתת מטרה אחת: למנוע את התגובה החריפה שהציבור הישראלי היה דורש אילו הוצג האירוע בצורה ישירה יותר. כשמדובר בחיילים ישראלים שנמצאים בלבנון, הרגשת הדחיפות היא שונה מאשר כשמדובר באזרחים בגליל.
הכוחות הישראלים שוהים בדרום לבנון מכוח הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחיזבאללה. השיגורים לעברם מהווים לכאורה הפרה של ההסכם, אולם האופן שבו הגדיר הצבא את האירוע מצביע, לפי הביקורת, על כך שאין כוונה להגיב בחריפות.
בהקשר הרחב יותר, שאלת האכיפה של הסכם הפסקת האש בלבנון עלתה שוב ושוב מאז כניסתו לתוקף. הפרות שיוחסו לחיזבאללה תועדו בשטח, אולם התגובה הישראלית כלפיהן הייתה בדרך כלל מדודה, ולעיתים כללה הצהרות בלבד ללא פעולה מבצעית.
ההשלכה המרכזית שעולה מהביקורת היא שנרמול הפרות מסוג זה יוצר תקדים מסוכן. ברגע שמקבלים את ההנחה שירי לעבר כוחות ישראלים בלבנון הוא "פחות חמור" מירי לעבר ישראל, קשה לשרטט גבול ברור להמשך.
עד כה לא פורסמה תגובה מבצעית ישראלית לשיגורים, ולא ידוע אם הנושא הועלה בערוצים הדיפלומטיים מול הגורמים המעורבים ביישום הסכם הפסקת האש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה