גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, יצא בהתקפה חריפה על הממשלה ביום שאחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. "במקום לאחד", אמר איזנקוט, "הממשלה מובילה למצב שבו משפחות שכולות תוקפות זו את זו." המשפט הזה, שנאמר ביום שהיה אמור להיות יום של שתיקה ואחדות, חותך עמוק.
איזנקוט לא עצר שם. הוא הגדיר את מה שמתרחש כ"מהות הממשלה הזו" - לא כשגיאה, לא כתקלה, אלא כמדיניות. "לחרחר ריב ומדון ולא לקחת אחריות", כך ניסח זאת, תוך שהוא מוסיף את הנקודה שכואבת ביותר: כל זה קורה בזמן שחמאס משתקם.
הביקורת של איזנקוט בנויה על שתי טענות שמחוברות זו לזו. הטענה הראשונה היא פוליטית: הממשלה לא רק שלא מאחדת, היא פועלת באופן שמפצל. הטענה השנייה היא ביטחונית: בזמן שהמחלוקות פנימיות מוצפות, האויב בעזה לא יושב בחיבוק ידיים. כשמחברים את השתיים, מקבלים האשמה כבדה.
מי שמכיר את איזנקוט מבין שהוא לא אדם שזורק מילים לרוח. הרמטכ"ל לשעבר, שהיה חלק מממשלת החירום ועזב אותה, מדבר כאדם שהיה בפנים וראה מקרוב איך מתקבלות ההחלטות. הביקורת שלו אינה מהאופוזיציה הרחוקה, היא מהאדם שישב ליד השולחן.
הדרמה סביב יום הזיכרון השנה לא הייתה רק ב"שמיים". משפחות שכולות הגיעו לטקסים עם מתחים גלויים, עם עמדות שונות על המלחמה, על החטופים, על המחיר. שאלת מי שכול "נכון" יותר, ומי רשאי לדבר על שם מי, הפכה לשדה קרב בזעיר אנפין. איזנקוט טוען שהממשלה לא רק שלא ריסנה את הקיטוב הזה, היא הזינה אותו.
הפואנטה הפוליטית של איזנקוט היא "אחריות". מילה אחת שמייצגת את כל מה שהוא טוען שחסר. ממשלה שלא לוקחת אחריות על כישלון ה-7 באוקטובר, שלא לוקחת אחריות על החטופים שנותרו, ושלא לוקחת אחריות על המצב שבו חמאס עומד מחדש על רגליו - ממשלה כזו, לפי מסגור דבריו, מעדיפה להפנות את הכעסים פנימה.
כלומר: כל עוד מישהו צועק על שכן בטקס, הוא לא שואל שאלות כלפי מעלה.
בממשלה לא הגיבו עד שעת פרסום הדברים. זה לא מפתיע. ביקורת שמגיעה מהיום שאחרי יום הזיכרון היא סוג של מלכודת, כי כל תגובה תישמע כמי שממשיך בדיוק את הריב שאיזנקוט מדבר עליו.
מבחינת מפלגת ישר ואיזנקוט, זו אחת מסדרת הצהרות שמנסות לצייר את הפער בין ממשלה שלדעתו בוחרת בהישרדות פוליטית על פני ניהול מלחמה. השאלה שנותרת פתוחה היא אם הציבור, שחצי ממנו עדיין תומך בקואליציה, ישמע בדברים האלה אמת - או עוד נרטיב אופוזיציוני שיוצא בדיוק ביום שבו קל ביותר לעשות זאת.
הדברים צפויים להמשיך ולעלות על סדר היום הפוליטי בימים הקרובים, במיוחד על רקע ההחלטות הצפויות לגבי עתיד הלחימה ברצועת עזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה