ראש ממשלת לבנון שם קו אדום: "אין הסכם בלי נסיגה מלאה של ישראל"

נוואף סלאם, ראש ממשלת לבנון, הציב תנאי מוקדם וחד-משמעי לכל סיכום דיפלומטי עם ישראל: נסיגה מלאה ומוחלטת של כוחות צה"ל מכל שטח לבנוני. בראיון לוושינגטון פוסט אמר סלאם כי לבנון לא תוכל לחתום על אף הסכם שלא יכלול תנאי זה במפורש. לא חצי נסיגה, לא "מרחב ביטחון", לא הסדר ביניים.

הצהרה כזו, ממוקמת בראיון לעיתון האמריקאי המשפיע ביותר, אינה מקרית. זו לא תלונה פנימית ולא הודעה לתקשורת הלבנונית. סלאם בחר לשגר את המסר ישירות לוושינגטון, מעל ראשה של ירושלים. הוא פונה לגורם שיכול ללחוץ על ישראל, לא מנהל שיח עם ישראל עצמה. זה מהלך פוליטי, לא דיפלומטי.

הרקע: לאחר מבצע "חצים של צפון" וקריסת כוחות חיזבאללה בדרום לבנון, צה"ל ממשיך להחזיק בנקודות שליטה ובשטחים בתוך לבנון. ממשלת לבנון החדשה, שניסתה להציג פנים של ריבונות ואחריות לאחר שנים של שלטון חיזבאללה בפועל, ניצבת בפני לחץ פנימי כבד להכריז על עמדה ברורה. סלאם ענה על הלחץ הזה, אבל בחר לעשות זאת מול קהל אמריקאי.

מה שסלאם לא אמר לא פחות חשוב ממה שאמר. הוא לא איים. הוא לא הצהיר על צעדים. הוא לא ציין מה תעשה לבנון אם הנסיגה לא תתרחש. זה מדד לחולשה ממשית. לבנון של 2025 אינה במצב שבו היא יכולה להפעיל לחץ אופרטיבי על ישראל. כל מה שנותר לסלאם הוא לנסח עמדה ולקוות שוושינגטון תגייס אותה לטובתו.

מהצד הישראלי, עמדות כאלה נתקלות בדרך כלל בשתיקה רשמית, או בהסבר שהנוכחות בשטח נובעת מ"שיקולי ביטחון מוכחים". ישראל אינה ממהרת להתפנות מעמדות שמחזיקות בהן בעלות יתרון, בטח לא כשהצד השני מתנה כל שיחה בהתפנות המוקדמת. זה סדר העדיפויות ההפוך: לבנון דורשת שהפרס יינתן לפני המשא ומתן, וישראל לא קונה את הלוגיקה הזו.

בתוך לבנון עצמה, ההצהרה של סלאם מיועדת גם לקהל הפנימי. הוא צריך להוכיח שהוא מוביל מדינה ריבונית, לא מנהל שטח בחסות. חיזבאללה אמנם נחלש, אבל הפוליטיקה הלבנונית מתנהלת עדיין מתוך מעגל לחצים שבו כל "רכות" כלפי ישראל יכולה לעלות ביוקר פנימי. סלאם מצהיר על קו קשיח כי זה מה שמאפשר לו לתפקד בביירות.

השאלה האמיתית היא אם וושינגטון מאזינה, ואם כן, למה. ממשל טראמפ גילה בעבר עניין מוגבל בדרישות לבנוניות קלאסיות. אם המדיניות האמריקאית מפנה את לחצה לעבר עסקה כוללת שכוללת נורמליזציה שמית, תנאי לבנוניים כאלה יכולים ליפות את הסחורה הדיפלומטית, אבל גם להפוך למכשול נוח לאלה שרוצים לבלום התקדמות.

בינתיים, הנסיגה הישראלית המלאה שסלאם תובע אינה על שולחן העבודה של שום גורם בישראל כרגע. ההמשך יתגלה בקצב הדיונים הדיפלומטיים, בלחץ האמריקאי על ישראל, ובשאלה כמה זמן יוכל סלאם להחזיק בקו הקשיח הזה מבלי להציע דבר בתמורה.