שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, העביר את הדרישות האיראניות הרשמיות ואת ההסתייגויות מהדרישות שמציגה וושינגטון. כך דווח על ידי מקור פקיסטני לרויטרס. מדובר בשלב מהותי בתהליך המשא ומתן הניסיוני שמתנהל בין ישראל ואמריקה לבין טהראן.
הדיווח מגיע דרך ערוץ פקיסטני, שמשמש ככל הנראה גורם גישור או מתווך בין הצדדים. פקיסטן שומרת על קשרים עם טהראן ובו זמנית שותפה לשיח עם מעצמות המערב, מה שמאפשר לה לשמש גשר דיפלומטי ברגעים כאלה.
עראקצ'י, שנחשב לאחד הדמויות הטכנוקרטיות והמחושבות ביותר בצמרת האיראנית, הוא זה שמנהל בפועל את הקשר עם הצד האמריקני בסבב הנוכחי של שיחות. העברת הדרישות וההסתייגויות מראה שאיראן בחרה לשמור על ערוצים פעילים, גם אם הפערים עמוקים.
מה בדיוק דורשת טהראן ומה בדיוק מסרבת לקבל - לא פורט בדיווח. אך עצם העובדה שעראקצ'י מעביר עמדות פורמליות דרך מתווך משמעותית: איראן לא נסגרת, אבל גם לא מתכוונת לקבל את תנאי וושינגטון כלשונם.
האמריקנים מצדם העלו בשיחות דרישות שעיקרן נוגעות לצמצום תוכנית ההעשרה הגרעינית האיראנית, ואולי אף לפירוקה המלא. טהראן, על פי דפוס ידוע, מוכנה לדון בפיקוח ובהגבלות - אבל לא במה שהיא מכנה "ויתור על הזכות הריבונית" לאנרגיה גרעינית.
מעניין לשים לב לתזמון: הדיווח מגיע דרך מקור פקיסטני, לא דרך ערוצים אמריקניים, אירופיים או ישראליים. מישהו בטהראן בחר שהמסר הזה ייצא לעולם. זה לא מקרי. כשאיראן רוצה לאותת שהיא בשולחן, היא מוצאת דרך לדאוג שייוודע.
הסבב הנוכחי של הדיפלומטיה בין ארה"ב לאיראן מתנהל ברקע של לחץ גובר. ממשל טראמפ הביע נכונות לשיח ישיר עם טהראן, אך במקביל שמר על מדיניות "לחץ מקסימלי" - סנקציות, איומים ואותות כוח. איראן, מצדה, מתמרנת בין הצורך בהסכמה כלכלית לבין הצורך בשמירה על תדמית עצמאות.
כרגע, הכדור עובר לצד האמריקני. עראקצ'י מסר את עמדתו, וכעת וושינגטון אמורה להגיב על הדרישות וההסתייגויות שהועברו. כל עיכוב, כל תגובה ציבורית לא מחושבת, ועל פי הדפוסים המוכרים מסבבים קודמים, גם ההישגים הדיפלומטיים הזעומים ביותר עלולים להתאדות.
השלב הבא תלוי בתגובת וושינגטון לעמדות שמסר עראקצ'י, ומה שיקרה בין הצדדים בשבועות הקרובים יקבע אם השיח ממשיך - או קורס שוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה