אלפי אנשים התאספו הערב בכיכר הבימה בתל אביב בעצרת שאירגן השמאל, במרכזה דרישה אחת מרכזית: הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הכיכר התמלאה בקהל שהגיע לשמוע נאומים ולהביע תמיכה במהלך שיש לו משמעות פוליטית ברורה.
מבין הדוברים שעלו לבמה בלט שמו של אביב אטלס, שנשא דברים בפני הקהל שהתכנס. הנאומים כוונו כנגד הממשלה הנוכחית, תוך קריאה לבדיקה ממלכתית של האירועים שקדמו למתקפת ה-7 באוקטובר ושל האופן שבו נוהל המשבר.
ועדת חקירה ממלכתית היא כלי בעל שיניים. בניגוד לוועדת בדיקה ממשלתית, היא מינוי של נשיא בית המשפט העליון, היא פועלת באופן עצמאי, ויש לה סמכות לזמן עדים ולפרסם ממצאים מחייבים. הדרישה הזו היא לא רק סמלית - היא כלי לניהול אחריות פוליטית.
הקהל שהגיע לכיכר הבימה הגיע ברובו ממחנה שמרגיש שהממשלה מתחמקת מאחריות. אלא שהביקורת על הקמת ועדה כזו לא חסרה גם מהצד השני: תומכי הממשלה טוענים שוועדת חקירה ממלכתית בזמן מלחמה פירושה הסחת דעת מהניהול המבצעי, ומתן כלים לאופוזיציה לנהל מאבק פוליטי תחת מסווה משפטי.
השאלה שתמיד כדאי לשאול היא: למה עכשיו? העצרת הזו מתקיימת בשלב שבו המלחמה עדיין נמשכת, החטופים עדיין מוחזקים בעזה, ועיסוק בחקירה ממלכתית מציב אתגר לממשלה. הציבור שדרש זאת כבר מחודשים ראשונים יכול לטעון שמדובר בלחץ לגיטימי ודמוקרטי. הממשלה תטען שמדובר בתמרון פוליטי שנועד להפיל אותה.
לא ברור כרגע מה נכח ביותר בכיכר - כאב אמיתי של בני משפחות ומי שאיבד אהובים, או מנגנון ארגוני מגויס של מפלגות האופוזיציה. לרוב, בעצרות מהסוג הזה, שני הדברים משולבים. אחד מעניק לגיטימציה לשני.
מדובר בעצרת נוספת בסדרה שמלווה את המלחמה מהחודשים הראשונים שלה. ההפגנות לא הצליחו עד כה לאלץ את הממשלה להסכים להקמת הוועדה. ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה עד כה כל דרישה כזו, וחלק מהשרים אמרו במפורש שלא תהיה ועדת חקירה בזמן לחימה.
כרגע לא ברור אם העצרת בכיכר הבימה תביא לשינוי כלשהו בעמדת הקואליציה, או שהיא תצטרף לשורה ארוכה של עצרות שהותירו את המצב הפוליטי כפי שהיה.
הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית נמשכת - אך ללא שינוי בעמדת הממשלה, הרחוב לבדו לא ייצר אותה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה