נתניהו נגד המפלגות הערביות: "תומכי טרור שיפרקו אותנו מבפנים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא הערב בהצהרה חריפה, הראשונה מאז הבחירות בשבוע שעבר, ובה סימן את האסלאם הקיצוני כאיום המרכזי על מדינת ישראל. בסרטון מוקלט שהפיצה דוברות הליכוד הוא תקף בחריפות את האפשרות שתקום ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות, והזהיר כי מדובר בסכנה של ממש לביטחון המדינה ולזהותה היהודית.

צילום: בנימין נתניהו

"האסלאם הקיצוני הוא האתגר שמפרק היום מדינות באירופה, זהו האתגר שמאיים גם עלינו", אמר נתניהו. לדבריו, האיום מגיע משני כיוונים: "מבחוץ על ידי איראן וגרורותיה, ומבית על ידי מפלגות אסלאמיסטיות של תומכי טרור". הוא טען כי מפלגות אלה "חותרות למחוק את הזהות היהודית של מדינת ישראל" ו"אומרות זאת בגלוי".

נתניהו לא הסתפק בהצהרות כלליות וירד לפרטים. "מי שלא תוכל להתמודד בוודאות עם האיום של האסלאם הקיצוני, זו ממשלה שתלויה באסלאם הקיצוני", אמר, וציטט אמירות של נציגי המפלגות הערביות שתיאר כ"שהיד זה הכבוד הנשגב ביותר" וכן התייחסות לחמאס כ"ארגון צדקה". לדבריו, אותם נציגים "מקדישים את ההישגים שלהם בקלפי למחבלי הנוח'בה הנתעבים שיושבים אצלנו בכלא". את הדברים סיכם באיום ברור: "לא רק שממשלה כזאת לא תילחם באויבינו, היא פשוט תפרק אותנו מבפנים".

מנגד, ראש הממשלה חזר על הצעתו המוכרת: ממשלה לאומית רחבה בראשות הליכוד ובהנהגתו, שתכלול את כל מרכיבי הגוש הלאומי וכל מפלגה ציונית שתרצה להצטרף. הוא האשים את ראשי גוש השמאל בכך שהם "דוחקים את האפשרות הזאת הצידה" ובוחרים במקום זאת להקים ממשלת מיעוט צרה הנשענת על תומכי הטרור, תוך הצבת תנאים שלדבריו "נועדו לסכל מראש כל אפשרות להקים ממשלה לאומית רחבה". "הם מעדיפים את האינטרס הפוליטי שלהם על האינטרס הלאומי", אמר.

ההצהרה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד. יממה לפני כן הודיעה מפלגת יהדות התורה כי לא תמליץ על נתניהו להרכבת הממשלה, החלטה שמעניקה לגדי איזנקוט רוב ממליצים. גוש נתניהו עומד כעת על 46 חברי כנסת בלבד, מול 48 חברי כנסת שצפויים להמליץ על איזנקוט, כאשר ש"ס בחרה להישאר בגוש ולהמליץ על נתניהו יחד עם הציונות הדתית וזהות.

בחלק האחרון של דבריו עבר נתניהו לנושא נפיץ לא פחות: החשד למעורבות מדינות זרות במימון שנועד להטות את תוצאות הבחירות. "ישנם חשדות חמורים למעורבות של מדינות זרות בכסף עצום להטיית תוצאות הבחירות במדינת ישראל", אמר, והוסיף כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הנחה את השב"כ לפתוח בחקירה ביטחונית והורה להסיר כל חסם בפניה. "חייבים להגיע לאמת במלואה, ללא טיוח וללא דיחוי", קבע.

מאחורי ההצהרות הרשמיות מתגלה עימות הרבה יותר מלוכלך. ראש השב"כ דוד זיני דרש לחקור ארבעה פוליטיקאים ערבים בכירים, ללא ראיות וללא חשד סביר, מה שהוביל לשיחת צעקות בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט. "בלי חשד סביר, לא אתיר לחקור אדם באזהרה, ובפרט חבר כנסת", אמרה בהרב-מיארה. זיני לא נרתע והשיב: "תני לי לחקור את חברי הכנסת, ואז יהיה חשד סביר". היועצת המשפטית הבהירה לו כי "שוחד בחירות של כרטיסי תדלוק זה לא חקירה ביטחונית", ואילו הוא טען כי "יש חשש לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית, נושאים של פגיעה בביטחון לאומי".

העימות הגיע עד כדי התערבות של נשיא המדינה יצחק הרצוג, ששוחח עם שני הצדדים כדי להוריד את הלהבות. בד בבד נחשף כי עוד לפני ההצהרה המשותפת של סולברג, זיני ובהרב-מיארה, התנהל ביניהם ויכוח חריף נוסף: זיני דרש לכלול בהצהרה אמירה לפיה לממצאי החקירה עלולות להיות השלכות על תוצאות הבחירות, ואילו בהרב-מיארה התנגדה בתוקף וטענה כי "אין לך הוכחות להגיד דבר כזה". בסופו של דבר הכריע סולברג בעצמו על הנוסח הסופי שנמסר לציבור: "לחקירה לא תהיה השפעה על תוצאות הבחירות בכללותן".

בפועל, חרף הדרמה הציבורית, חומרי החקירה טרם הועברו למשטרה. חבר הכנסת איימן עודה, שלגביו דווח כי קיימת "הסכמה מקיר לקיר" לגבי קיומן של ראיות המצדיקות את זימונו, לא זומן בשלב זה לחקירה ושוהה בחו"ל. גורמים במשטרה מסרו כי הם "ממתינים ששב"כ יעביר את מה שברשותו כדי לדעת אם יש חשד לפלילים". מעניין במיוחד הממצא העולה מתוך השב"כ עצמו: גורמים בשירות מעריכים כי גם אם כל החשדות יאומתו במלואם, ההשפעה הסופית על חלוקת המנדטים תהיה מוגבלת ותסתכם לכל היותר במנדט אחד שיעבור בין הגושים, בלי שינוי משמעותי במאזן הפוליטי הקיים.

החקירה צפויה להימשך בימים הקרובים, כשבמקביל ממשיכים המגעים הפוליטיים להרכבת הממשלה הבאה. נכון לעכשיו לא ברור אם נתניהו יצליח לכנס את הממשלה הלאומית הרחבה שעליה הוא מדבר, או שגוש השמאל בהובלת איזנקוט יצליח להתגבש סביב ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות.