מאות אלפי ישראלים קיבלו הודעה מאיראן: "תתכונן למטח של טילים"

מאות אלפי אזרחים ישראלים קיבלו בימים האחרונים הודעות טקסט ואזהרות ישירות לטלפוניהם, שמקורן באיראן. תוכן ההודעות חד וברור: אזהרה ממטח טילים קרוב והנחיות מפורטות להצטיידות.

ההודעות הופצו בהיקף רחב ובלתי רגיל. לא מדובר בדיווח שולי או בתקרית נקודתית - מאות אלפי ישראלים ברחבי הארץ מצאו את ההודעה הזו בטלפון שלהם. מי שמאחורי הפצתה השקיע בכך, ומטרתה ברורה: לזרוע פחד ולבחון עד כמה ניתן לחדור לעורף הישראלי בלחיצת כפתור.

על פי הדיווחים, ההודעות כוללות לא רק איום גולמי אלא גם הנחיות מעשיות - כיצד להיערך, מה לאגור ומה לעשות לקראת מטח הטילים המוכרז. מדובר בניסיון לשלב בין הפחדה פסיכולוגית לבין יצירת תחושה של ממשות ואמינות, כאילו הגורם שמשגר את ההודעות יודע מה הוא עושה ומתי.

הפצת הודעות מסוג זה אינה תופעה חדשה לחלוטין, אבל ההיקף הפעם יוצא דופן. כאשר קמפיין פסיכולוגי מגיע במכה אחת לכל כך הרבה מכשירים פרטיים, הוא כבר אינו אזהרה שולית - הוא מהלך מחושב של לחץ על האוכלוסייה האזרחית. זו לא תעמולה שמיועדת לקהל מוגדר; זו מסה.

עדיין לא נמסרה תגובה רשמית ממלאה מצד הדרג הביטחוני או מרכז פיקוד העורף לגבי ההיקף המדויק של האירוע, ולא פורסמו פרטים על הדרך שבה הצליחו הגורמים האיראניים להגיע לכל כך הרבה מספרי טלפון ישראליים. מדובר בשאלה שצריכה להדאיג לא פחות מהאיום עצמו.

ישראל ואיראן נמצאות בעימות גלוי שהסלים משמעותית בשנה האחרונה. בספטמבר ובאוקטובר 2024 שיגרה איראן מאות טילים ורקטות לעבר ישראל בשני מבצעים ישירים. ישראל הגיבה בפגיעה במערכות הגנה ואתרים אסטרטגיים בשטח איראן. הכוחות שמאחורי הקמפיין הפסיכולוגי הזה פועלים, אם כן, על רקע שבו האיום אינו תיאורטי בלבד.

הודעות מסוג זה נועדות לשחוק את תחושת הביטחון של האוכלוסייה האזרחית ולייצר לחץ ציבורי פנימי. כשאיראן לא יכולה לפגוע בכל בית בישראל בטיל, היא מנסה להגיע לכל בית בהודעת וואטסאפ. המטרה זהה, הכלי שונה.

בינתיים, פיקוד העורף ממשיך בהנחיות הקבועות לאוכלוסייה - להכיר את המרחק למרחב המוגן הקרוב, לדעת מה לעשות כששומעים אזעקה, ולא להיבהל מהסתה פסיכולוגית. הנחיה אחת נשארת קבועה: מקור המידע הרשמי הוא פיקוד העורף בלבד, לא הודעת טקסט מגורם זר.

בשלב זה לא ידוע אם גורמים ישראליים פתחו בחקירה שמטרתה לאתר את הגורמים שמאחורי הפצת ההודעות ולהבין כיצד הגיעו לנתוני הקשר של אזרחים ישראלים. ניתוח כזה עשוי לחשוף פרצות בהגנת המידע האזרחי - ולהוביל לצעדים שיצמצמו את היכולת לחזור על מבצע דומה בעתיד.