הדולר נסחר היום ברמה של כ-3.16 עד 3.17 שקלים, השיא הגבוה ביותר מאז סוף מרץ 2026. מי שעקב אחרי שער החליפין בחודשים האחרונים בוודאי שם לב למהפך הדרמטי: בשלהי אוגוסט, רק לפני פחות משלושה חודשים, עמד הדולר על 2.95 שקלים בלבד. מדובר בפיחות של כ-7% בתוך פרק זמן קצר יחסית, תנועה שמטלטלת את הכיס של כל ישראלי שמתכנן טיסה לחו"ל או רוכש מוצר מיובא.
מה בעצם קרה? הסיפור מורכב משני חלקים נפרדים שהתלכדו יחד. מצד אחד, ישנה חולשה מקומית של השקל שמתמשכת כבר שבועות. מצד שני, התרחש הבוקר אירוע דרמטי בארצות הברית שהציף את השווקים העולמיים בחששות: תוצאות ראשוניות בבחירות האמצע מצביעות על הישגים משמעותיים למפלגה הדמוקרטית, עד כדי אפשרות שתשתלט על שני בתי הקונגרס.
הבורסות באסיה הגיבו בבהלה. מדד הניקיי ביפן צנח בשיעור חד, מניית סופטבנק איבדה נתח ניכר משוויה, ויצרנית שבבי הזיכרון קיוקסיה צנחה בעשרות אחוזים. גם בדרום קוריאה ובטייוואן, מדינות עם חשיפה גבוהה לתעשיית השבבים העולמית, נרשמו ירידות חדות. החשש המרכזי של המשקיעים: שליטה דמוקרטית בקונגרס תוביל להחמרת הרגולציה על תעשיית הבינה המלאכותית, ובמיוחד על הקמת מרכזי נתונים ענקיים שצורכים חשמל בהיקפים עצומים. מועמדים דמוקרטים למשרת מושל בג'ורג'יה, בטקסס ובמישיגן כבר קראו באופן מפורש להקפאה זמנית של פרויקטים כאלה.
אבל כאן מגיע הפרט המעניין באמת: בזמן שהדולר נחלש בעולם, מדד הדולר הכללי דווקא ירד, בישראל הוא דווקא מתחזק. כלומר, השקל לא פשוט "נסחף" עם מגמה עולמית. הוא נחלש מול שני המטבעות המרכזיים בו זמנית, גם מול הדולר וגם מול האירו, שמזנק לרמה של כ-3.55 עד 3.57 שקלים, הגבוהה ביותר מאז אמצע אפריל.
מניתוח שנערך על ידי ד"ר גיל בפמן, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק לאומי, עולה תמונה מרתקת. כאשר משווים את השקל מול סל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל ולא רק מול הדולר, הפיחות מצטמצם ל-5.3% בלבד מתוך אותם 7.1%. המשמעות: רק כרבע מהתנועה בשער החליפין נובע מהתחזקות גלובלית של הדולר. שלושה רבעים מהסיפור הם "תוצרת הארץ" במלוא מובן המילה.
מה לא מסביר את הפיחות? ראשית, החשבון השוטף. נכון שישראל נכנסה לגירעון בחשבון השוטף ברבעונים הראשון והשני של 2026, בעיקר בגלל זינוק בגירעון ההכנסות הראשוניות לכ-7.8 מיליארד דולר ברבעון, השיא ההיסטורי. אבל מדובר ברובו ברווחי שיא של חברות הייטק זרות הפועלות בישראל, כאשר כ-72% מהרווחים הללו כלל לא מחולקים בפועל אלא מושקעים מחדש. בנוסף, התזמון לא מסתדר: השקל הגיע לשיא חוזקו דווקא באמצע אוגוסט, אחרי שני רבעוני גירעון, לא לפניהם.
גם הירידות בבורסות, לפי בפמן, מסבירות רק כמחצית מהפיחות האחרון. המנגנון ידוע: כשתיק המניות הזר של הגופים המוסדיים הישראלים מאבד ערך, הם נאלצים להתאים את גידור המט"ח ולקנות דולרים, מה שיוצר לחץ אמיתי על השקל. אבל זה עדיין לא כל הסיפור.
הפתעה נוספת: פרמיית הסיכון של ישראל, הנמדדת באמצעות ה-CDS (תעודות ביטוח מפני חדלות פרעון), דווקא ירדה בחודש האחרון ובשלושת החודשים האחרונים. כלומר, השוק מתמחר פחות סיכון במדינה, לא יותר, בדיוק כשהמטבע נחלש. זהו חריג מובהק שמקשה להסביר את התנועה באמצעות הכלים הכלכליים המקובלים.
המסקנה של בפמן: כשנותרת שארית בלתי מוסברת של שליש עד מחצית מהתנועה בשער החליפין, זה סימן שמשהו פועל מחוץ למשתנים הנמדדים בדרך כלל. המועמד המוביל הוא אי הוודאות הפוליטית והביטחונית, הן בישראל והן בארצות הברית, שטרם קיבלה ביטוי בבורסות או במדדי הסיכון אבל כבר מורגשת בשוק המט"ח, שהוא הנזיל והמהיר ביותר מכולם. בין הגורמים המוזכרים: דיווחים על אפשרות לחידוש הלחימה מול איראן בלחץ ראש הממשלה נתניהו על הנשיא טראמפ, לצד חוסר הוודאות סביב תגובתו האפשרית של טראמפ לתוצאות הבחירות.
לצד זה, גורם פוליטי מקומי ברור: העיכוב המתמשך בהקמת ממשלה חדשה בישראל. אף גוש לא הצליח להגיע לרוב של 61 מנדטים, והשוק מתמחר כעת תקופה ארוכה של ממשלת מעבר עם סימני שאלה גדולים סביב התקציב והגירעון. משקיעים זרים דורשים במצבים כאלה פרמיית סיכון גבוהה יותר על נכסים ישראליים, ושער החליפין הוא הערוץ המהיר ביותר לגבות אותה.
בפועל, הצרכן הישראלי כבר מרגיש את זה בכיס. נסיעה לחו"ל, קנייה באתר זר או תשלום בכרטיס אשראי במטבע חוץ, כולם התייקרו משמעותית בתוך שבועות ספורים. לשם המחשה, הוצאה דולרית שעלתה בתחילת הרבעון השלישי כ-5,000 שקל הייתה עולה בסופו כ-145 שקל יותר, רק בגלל השינוי בשער, עוד לפני עמלות ההמרה. בנק ישראל מדווח כי ברבעון השלישי נחלש השקל בכ-2.9% מול הדולר ובכ-2.4% מול האירו, כאשר הגופים המוסדיים צמצמו דרמטית את מכירות המט"ח שלהם, מה שהפחית את התמיכה בשקל.
מה צפוי בהמשך? המבחן האמיתי יגיע בשבועות הקרובים. אם אכן מדובר בעלייה אמיתית בסיכון, מדדי ה-CDS ושוקי המניות צפויים "להתכנס" בהדרגה לכיוון מה שהשקל כבר מתמחר היום. אבל אם ה-CDS ימשיך לרדת בעוד השקל ממשיך להיחלש, הפער הזה עצמו יהפוך לאחת החידות הגדולות של שוק המט"ח הישראלי. בינתיים, בנק ישראל צפוי להתייחס לתנודות החריפות במטבע בהחלטת הריבית הקרובה, הקבועה ל-23 בנובמבר, כאשר הריבית הנוכחית עומדת על 3.25% והאינפלציה בתוך היעד, סביב 1.6%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה