בנט ולפיד איחדו כוחות - אבל לפיד לא סמך עליו אתמול

נפתלי בנט ויאיר לפיד הכריזו על איחוד פוליטי בין "ביחד" בראשות בנט לבין "יש עתיד" של לפיד. ההכרזה יצרה גלים, ולא רק בשל הסדר עצמו - אלא בשל מה שנאמר עליה מחוץ לאולם ההכרזות. הקאמבק מגיע מסרטוני העבר של לפיד עצמו, שם הוא מטיל ספק מפורש באמינות שותפו החדש. "הבעיה עם זה שבנט בסוף ילך וייתן את הקולות לנתניהו", אמר לפיד בביטחון מוחלט - לא לפני שנים רבות, אלא לא מזמן.

בתוכנית שאליה הובאו הקטעים, נשמע לפיד גם מצהיר בנחרצות: "אתם לא בטוחים, ואני לא בטוח, והוא לא בטוח, שהוא לא ייקח את המנדטים ויקים ממשלה עם נתניהו". ועכשיו, על אותה במה, לפיד מצהיר "תמיד היה בינינו אמון וחברות". הניגוד חד. ובנט, מצדו, פנה בעבר ישירות ללפיד ואמר לו: "יאיר לפיד, תתבייש". עכשיו הם רצים יחד.

התמונה המשפחתית נראית מוצקה יותר. ליהיא לפיד, רעייתו של יאיר לפיד, פרסמה פוסט תמיכה חם. "אהובי, שוב הוכחת כמה הלב שלך במקום הנכון", כתבה לבעלה. היא ברכה גם את "גילת ונפתלי" וקראה לדרך המשותפת שתביא "שינוי והרבה טוב". מאחורי הקלעים הפוליטיים, המשפחות מתחבקות. השאלה היא מה קורה בחדרים האחרים.

הימין לא מחכה. ח"כ טלי גוטליב יצאה בהתקפה חזיתית ואמרה בראיון כי בנט "הוא שמאל" שהונה את מצביעי הימין: "מתחבר עם בנט הנוכל, שאמר שהוא לא יישב עם לפיד, שיקר את הימנים. בנט היה ראש ממשלה והוא היה קצת עצוב". אלא שגוטליב מוסיפה הערכה טקטית מעניינת: האיחוד הוכרז מוקדם מדי. "הבחירות באוקטובר, מה אתם עושים את זה עכשיו? חכו, תעשו את זה בסמוך, תיצרו באזז". לסיכום: "אין לי הסבר לטמטום הזה, אבל מבחינת הימין זה אדיר שבאדירים".

שר התפוצות עמיחי שיקלי ניסח את הדברים בצורה קרה יותר: "אם הסקרים שבנט הציג, שבהם יש לו למעלה מ-20 מנדטים, היו משכנעים אותו - אין שום סיכוי שהיה הולך למהלך הזה". לדבריו, הלחץ האמיתי הגיע מהתחזקות גדי איזנקוט בסקרים, ומתוך "היסטריה ופאניקה" הלך בנט לאיחוד עם מפלגה שנמצאת מתחת לאחוז החסימה. "בטווח הקצר הוא יראה התחזקות נקודתית, אבל מכאן הדרך למטה מובטחת", טען שיקלי.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר בחר בביקורת ישירה: "בשאלה איך ייסגר האירוע בעזה - אין ימין ושמאל? בשאלה של עתיד יהודה ושומרון - אין ימין ושמאל? שיפסיקו למכור את הלוקש הזה". סופר ציין כי "מבחינה אסטרטגית זה מהלך מצוין לימין" - כלומר, האיחוד, לשיטתו, מועיל בדיוק לצד הלא נכון.

ויש נתונים שתומכים בכך. על פי סקר שנערך בעקבות ההכרזה, החיבור בין בנט ללפיד מביא ארבעה מנדטים פחות מריצה נפרדת. ההיסטוריה מכירה את התופעה: ב-2013 החיבור בין הליכוד לישראל ביתנו הניב 31 מנדטים במקום 42. הפעם, הנשאלים נוהרים לכיוון איזנקוט, שעלה ל-15 מנדטים. הסיבה ברורה: בינו מרשים ככל שיהיה, השניים מייצרים רעש פוליטי. איזנקוט מייצר שקט. ובפוליטיקה הישראלית, שקט שווה מנדטים.

יש גם שאלה עמוקה יותר שמועלית בדיון הציבורי: האם ה"ימין" וה"שמאל" הם בכלל הציר הרלוונטי? יש הטוענים שבנט מעולם לא שייך לגוש הדתי-לאומי בפועל - כבר בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, כראש "הבית היהודי", הוא בחר ליצור גוש חוסם עם לפיד ולהשאיר את החרדים בחוץ. לפי תפיסה זו, האיחוד הנוכחי אינו בגידה בעמדות בנט - אלא חזרה אליהן.

במבט על התמונה הגדולה, הסקרים מראים מאזן של 59 לאופוזיציה מול 51 לקואליציה. אין מפץ בין-גושי. מה שקרה הוא נדידת מנדטים מגנץ לאיזנקוט, לפיד ובנט - אותם מצביעים, כתובות אחרות. הכרעה אמיתית תדרוש חדירה לגוש היריב, ואת זה, בינתיים, לא רואים בנתונים.

עד הבחירות באוקטובר נותרו כחצי שנה. הימין כבר מתארגן לקמפיין ארוך שיזכיר לבוחרים את "שקרי העבר" של בנט ולפיד, ובמיוחד את הישענותם על רע"מ בממשלה הקודמת. בנט ולפיד, מצדם, ינסו להוכיח שהמהלך הזה שונה - ושהפעם האמון הוא אמיתי. הסרטונים הישנים לא עוזרים להם.