הדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד, שנתון "ילדים בישראל 2025", מציג תמונה קשה: מאז פרוץ המלחמה נרשמה עלייה דרמטית בבעיות נפשיות, בנשירה מבתי הספר ובאלימות כלפי קטינים. הנתונים מתייחסים לשנת המלחמה השנייה, בין אוקטובר 2024 לאוקטובר 2025, ומשרטטים תמונה של דור שלם בתוך משבר.
הנתון שמטלטל יותר מכל: בתוך שנתיים בלבד נרשמה עלייה של 53% בניסיונות התאבדות בקרב ילדים בגילאי 6 עד 9 בלבד. מדובר בעלייה מ-17 מקרים ל-26. זאת, בעוד שבסך הכל נרשמה ירידה בניסיונות האובדנות הכלליים ב-2024, מה שמחדד עוד יותר את החומרה שבמגמה הספציפית בגילאים הצעירים ביותר.
בקרב בני הנוער בגילאי 12 עד 17 התמונה קשה אף היא. אבחוני חרדה עלו ב-31% בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, אבחוני דיכאון עלו ב-9%, והפרעות אכילה עלו ב-23%. בפילוח לפי מגדר נמצא כי בקרב נערים נרשם זינוק של 32% באבחנות חדשות, לעומת עלייה של 19% בקרב נערות. בשנת 2024 תועדו 7,170 ביקורים של ילדים בחדרי המיון הפסיכיאטריים, עלייה של 8% לעומת 2023.
הדו"ח מצביע גם על גידול בשימוש בחומרים מסוכנים בקרב קטינים. הפניות לחדר מיון עקב שימוש באלכוהול עלו ב-25%, ופניות בגין שימוש בסמים עלו ב-10%. בנוסף, נרשמה עלייה של 14% במספר הילדים שנעדרו מביתם, נתון שהמועצה רואה בו אינדיקציה נוספת למצוקה.
גם מספר הילדים שנפצעו קשה בתאונות דרכים עלה בשנת 2024 ב-28% לעומת 2023, ועומד על רמה גבוהה ב-25% מממוצע הפצועים בין השנים 2015 עד 2023. מספר הילדים שנהרגו בתאונות עלה ב-7% לעומת השנה הקודמת.
בתחום הביטחון האישי, הנתונים לא פחות מדאיגים. נרשמה עלייה של 12% בפתיחת תיקים פליליים בגין עבירות מין נגד קטינים, וזינוק של 17% בעבירות מסוג זה שבוצעו בתוך המשפחה. ברשתות החברתיות נרשמה עלייה של 30% בתיקים הקשורים לאינטרנט שבהם קטינים הם הנפגעים, ועלייה של 20% בהתראות על העסקת אנשי צוות חינוך בעלי רישום פלילי.
מערכת החינוך ספגה מכה קשה. שיעור התלמידים שנשרו מבתי הספר בפיקוח משרד החינוך בשנת הלימודים תשפ"ד עלה ב-30% לעומת השנה הקודמת. הנשירה מבתי הספר היסודיים חריפה עוד יותר, עם עלייה של 61%. בבתי הספר העל-יסודיים נרשמה עלייה של 25%. נתון נוסף שמדגיש את השינוי הדורי: גיל החשיפה הראשון לסמארטפון צנח ל-6.2 שנים, מוקדם בכמעט חמש שנים לעומת עשור קודם.
מבחינה כלכלית, שיעור הילדים החיים בעוני עלה ל-28%, עם פערים בולטים במגזר החרדי והערבי. בתמונה הרחבה יותר, 69 ילדים נרצחו מאז 7 באוקטובר, יותר מ-1,500 הגיעו לבתי חולים עקב פגיעות הקשורות למלחמה, וכ-275 אלף קטינים מתמודדים עם היעדרות ממושכת של הורה שמשרת במילואים.
מנכ"לית המועצה, עורכת הדין ורד וינדמן, לא מינסת את הדברים. "סימנים קשים של מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, שחלקם קיצוניים מאוד, הם רק קצה הקרחון של השפעות המלחמה על מצבם הנפשי של הילדים והנוער בישראל", אמרה. היא הוסיפה כי "ניתן להניח שמצוקות אלו אף החריפו במהלך התקופה האחרונה שכללה את אירועי מבצע 'שאגת הארי'".
וינדמן מדגישה כי חוסן אינו תכונה מולדת, אלא תוצר של מערכות תמיכה שמתפקדות. "ללא חיזוק משמעותי של השירותים הציבוריים - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים - קיים חשש ממשי להעמקת הפערים וסיכון הולך ומתרחב לחייהם של ילדים", אמרה. המועצה פנתה לממשלה בקריאה להשקיע במענים מיידיים, בדגש על מערכת החינוך הבלתי פורמלי, כדי לזהות מצוקות לפני שיחריפו.
המועצה לשלום הילד קוראת לממשלה לפעול מיידית להגדלת כוח האדם בשירותים הציבוריים לילדים, ומזהירה כי כל עיכוב יעמיק את הנזק לדור שלם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה