שעה וחצי בטלפון: טראמפ אופטימי - סיום המלחמה באוקראינה "קרוב"

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין שוחחו בטלפון כשעה וחצי, בשיחה שכיסתה שני מוקדי אש עולמיים: אוקראינה ואיראן. לא שיחת נימוסין, לא פגישה פורמלית עם צלמים ונאומים - שיחה ארוכה, פרטית, בין שני האנשים שבידיהם נמצא המפתח לשני המשברים הגדולים של העולם כרגע.

מה שיוצא ממנה - לפחות מה שטראמפ בחר לשתף - הוא מסר אחד ברור: הוא מאמין שסיום המלחמה באוקראינה קרוב. לא מחר, לא בשבוע הבא, אבל קרוב. האם זו אמת שנאמרה לו בשיחה, או פרשנות שנוחה לו פוליטית - זו השאלה שצריך לשאול.

שעה וחצי זו לא שיחה של "שלום ולהתראות". זה זמן ממשי לעסקה, לניסוח, לבחינת קווים אדומים. שני הצדדים הביאו לשולחן הטלפוני נושאים שונים לחלוטין בסדר העדיפויות שלהם. פוטין מגיע עם מלחמה שהוא לא הצליח לנצח אבל גם לא מוכן להפסיד. טראמפ מגיע עם לחץ פנימי ועם הבטחת בחירות שאמר שיסיים את המלחמה תוך 24 שעות - הבטחה שאף אחד כבר לא מזכיר בקול רם.

הנושא השני בשיחה היה איראן. כאן הצירוף מעניין: בדיוק בתקופה שבה מנהלים האמריקנים משא ומתן גרעיני עם טהרן, פוטין נמצא בעמדת השפעה ישירה על האיראנים. רוסיה ואיראן לא רק ידידות - הן שותפות אקטיביות בשדה הקרב האוקראיני, כשאיראן סיפקה לרוסיה כטב"מים בהיקפים מאסיביים. מה בדיוק נאמר על איראן בשיחה, מה ביקש טראמפ ומה הבטיח פוטין - לא ידוע. וזה בדיוק מה שצריך להדאיג.

יש כאן דפוס שחוזר על עצמו: טראמפ מנהל דיפלומטיה ישירה עם פוטין, מחוץ לכל מסגרת ברית, מחוץ לנאט"ו, מחוץ לתיאום עם הבעלות על הסכסוך - האוקראינים עצמם. כל שיחה כזו מחזקת את הנרטיב הפוטיני שהמלחמה הזו היא עניין בין מעצמות גדולות, ולא עניין של ריבונות מדינה שהותקפה.

האופטימיות של טראמפ לגבי סיום קרוב יכולה לקרוא בשתי דרכים. האחת: הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים, שיחות מאחורי הקלעים מתקדמות, וסיום לחימה אמיתי באופק. השנייה, הפחות נוחה: הוא מנסה ליצור עובדות נרטיביות, להכשיר "עסקה" שבפועל תיתן לפוטין חלק גדול ממה שרצה - שטח, ביטחון אוקראינה מחוץ לנאט"ו, ולגיטימציה מחודשת. עסקה שתיראה כניצחון טראמפ ותיראה גם כניצחון פוטין, אבל לא תיראה טוב לקייב.

מה שבטוח: שיחה של שעה וחצי בין שני המנהיגים, שמכסה את שני מוקדי המשבר הגדולים, לא מתפרסמת ביום רגיל. יש כאן תנועה. לאן בדיוק - זה מה שהשבועות הקרובים יחשפו.