בית המשפט העליון מוחה: שופטי המחוזי בזבזו את זמן שירות המבחן

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין מתח ביקורת חריפה על שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, עלאא מסארווה ומיכל אגמון-גונן, לאחר שהורו על מעצר בית לנאשם בעבירות חמורות במיוחד. שטיין קיבל את ערעור המדינה וקבע שהנאשם צבי ביכמן יישאר במעצר מלא עד תום ההליכים נגדו.

ביכמן מואשם בחטיפה לשם רצח או סחיטה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא, שוד וסחיטה בכוח. לפי כתב האישום, הוא ושלושה שותפים תקפו את המתלונן באלות, חטפו אותו, כלאו אותו בדירה, קשרו אותו בכבלי חשמל וחסמו את פיו, ובמהלך המשכו גרמו לו שברים בעצמות האף, חבלות ראש מרובות וסימני שפשוף בגופו.

שטיין לא חסך את שבטו. בפסק דינו הוא כתב כי "לא היה כלל מקום להטריח את שירות המבחן, אפילו פעם אחת, בדרישה להכין תסקירי מעצר אודות המשיב. השכל הישר לבדו מורנו כי מדובר באדם מסוכן שדינו להיעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליך העיקרי". לדבריו, ביכמן הועבר למעצר בית באוגוסט אשתקד, הפר את תנאי השחרור והוחזר לכלא בינואר השנה. למרות זאת, שופט מסארווה הורה לשוב ולבחון חלופת מעצר.

שטיין הבהיר שבמקרים של עבירות המייצרות חזקת מסוכנות, "השאלה שיש לשאול היא לא 'למה לא?' אלא 'למה כן?'" לשיטתו, חלופת מעצר תתאפשר רק בהתקיים טעמים מיוחדים, והנטל להוכיחם מוטל על הנאשם. "במקרה דנן, תנאים מיוחדים כאמור לא הוכחו וממילא לא התקיימו", קבע.

השופט גם הזדקק לדברים שכתב בשנה שעברה בנוגע לשימוש גורף בתסקירי מעצר, וצירף ציטוט של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית: "ברבות השנים הזמנת תסקיר מעצר הפכה לנורמה כמעט בכל תיק מעצרים. מספר תסקירי המעצר הולך וגדל בעוד התקנים של שירות המבחן אינם גדלים בהתאמה". שטיין ציין שלכך יש מחירים: ארכות מיותרות, לחץ זמנים, ופגיעה בתסקירי עומק לגזירת עונש. את המדינה ייצגה עו"ד שרית משגב, ואת ביכמן ייצגו עורכי הדין לירון שרקוביק וליגל יחזקאל.

בנפרד ובמקביל, מחריפה הפרשה סביב נציב שב"ס קובי יעקובי, שנגדו צפוי להיות מוגש כתב אישום בפרשת מקורבי שר הלאומיות לשעבר. לפי החשד, יעקובי העביר למפקד יחידת ימ"ר של מחוז ש"י לשעבר, ניצב-משנה אבישי מועלם, מידע על חקירה סמויה שהתנהלה בעניינו.

עורכי הדין של יעקובי, אורי קורב ונוי כץ, טוענים בפנייה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי בידיהם מידע רגיש על "מערכת יחסים אינטנסיבית" וקשר אינטימי בין חוקרת מח"ש המעורבת בניהול התיק לבין תנ"צ ליאור אבודרהם, המוגדר כעד ו"מעורב מרכזי" בפרשה. לטענתם, הקשר "עוקף את המסגרות הפורמליות". הסנגורים מוסיפים כי בידיהם "ראיות שאינן ניתנות להפרכה" לאמיתות הטענה, ומותחים ביקורת על ההחלטה להעביר את החקירה למח"ש בטענה ש"גוף חקירה לא יחקור את עצמו".

הסנגורים סירבו להעביר את החומרים למח"ש מחשש לשיבוש חקירה, בנימוק שהמידע עלול להגיע לאותה חוקרת שנגדה מופנות הטענות. הם דרשו פגישה ישירה עם היועמ"שית או מינוי גורם חיצוני לבחינת הראיות. לדבריהם, לאחר שהדבר נחשף בשימוע, פרטי הפרשה הודלפו לתקשורת, כולל מידע על הרומן לכאורה ועל קרבת הגשת כתב אישום, עוד בטרם ניתן מענה רשמי לפניותיהם. "מי שיוצא נפגע הוא לא רק מרשנו, אלא הצדק, היושר והציבור הישראלי!", כתבו.

העד אבודרהם דחה את הטענות מכל וכל. עורך דינו שרון וקנין מסר בשמו כי "אין כל קשר בינו לבין החוקרת", וטען שמדובר בניסיון פלילי להלך אימים ולהדיח עד. "מרשי מתאפק שלא לפנות ולהגיש תלונה סדורה בגין שידול והדחת עד, שתותיר את המעורבים המומים מן הבור שהם כרו לעצמם", כתב וקנין, והוסיף כי "מרשי אשמח שיציג את המידע עד 16:00". גם החוקרת עצמה הכחישה את הטענות באמצעות עו"ד אסף שרעף, שמסר כי "מדובר בהאשמות קשות, משוללות יסוד, שמפיץ חשוד בפלילים על החוקרת שלו", וכי מרשתו שוקלת את צעדיה.

בהרב-מיארה ציינה בתגובה כי אם ייקבע שיש לברר את טענות ההגנה, הבירור יבוצע על ידי גורם שאינו מח"ש ואינו משטרת ישראל. עורכי הדין של יעקובי הבהירו כי אם בקשתם תידחה ויוחלט להגיש כתב אישום, הם דורשים ארכה של שלושה ימים ממועד ההגשה, כדי לאפשר להם לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה.