אחיו של ימנו זלקה: "העבריינים האלה יותר גרועים מהנוחבות"

שבועיים עברו מאז שנרצח ימנו בנימין זלקה בן ה-21 מחוץ לפיצרייה בפתח תקווה, ואחיו עדיין לא מתאוששים. בראיון ראשון מאז הסתיימה השבעה יצאו ויירוס וגטאסו זלקה לדבר על מה שעבר עליהם, על מי שהיה ימנו, ועל מה שהם רוצים לראות עכשיו ממערכת המשפט. "איבדנו אח בצורה הכי מזעזעת ועל שום דבר", אמרה ויירוס. "אני לא יודעת אם נצליח להתמודד עם זה מתישהו".

הרצח אירע בערב יום העצמאות. ימנו עבד משמרת בסניף "פיצה האט" שברחוב העצמאות בפתח תקווה. חבורת נערים השתוללה במקום והתיזה ספריי שלג. הוא ביקש מהם להפסיק. הם עזבו והבטיחו לחזור. כעבור זמן מה חזרו אכן, ומצלמת אבטחה תיעדה אותם מכים אותו שוב ושוב. אחד מהם דקר אותו דקירה שממנה מת יומיים לאחר מכן. כעת עצרה המשטרה את כלל 19 המעורבים בתקיפה, כולם קטינים.

גטאסו שירת במילואים באותו ערב. "אחותי התקשרה ואמרה שימנו בבית חולים", סיפר. "עליתי על מונית ונסעתי. זה רגע קשה, ממקום חי של שמחה אתה עובר לצד השני של העולם. חשבתי שאם אמא שלי תבכה יום אחד, זה יהיה כי אני או הבני דודים ייהרגו במלחמה. בסוף היא בוכה כי הבן שלה נרצח במרכז הארץ". משפחת זלקה עלתה לישראל ב-2007 מאתיופיה. ימנו עלה בגיל שנתיים. "הוא היה ילד מדהים, עזר המון בבית, כיבד את ההורים. ילד נדיר", תיארו אחיו. "כבר היום אנחנו מרגישים את החוסר שלו".

שניהם צפו בסרטון הרצח. ויירוס נחשפה אליו בטעות כשגללה בטלפון. "אמרתי 'אימאל'ה, פוגעים באח שלי'. היו שתי תמונות מטורפות שלו כל כך פגיע. חשבתי על זה כל השבעה. איך זה הגיוני שזה הבן אדם הכי טוב, ואף אחד לא מוכן לתת לו יד ולנסות להרים אותו?". גטאסו הוסיף: "רואים שם משהו מתוכנן מאוד. הם ידעו להקיף אותו. הוא דיבר איתם, ואז יש את רגע הדחיפה. שם הכול מתחיל עד שהרוצח בא עם הסכין. הוא ידע איפה לדקור בצורה שתגמור עליו".

ויירוס זועמת על הצופים שלא התערבו. "גם כשהוא מוטל על הרצפה וממשיכים להכות אותו הוא נאבק על החיים שלו, ואנשים עומדים בצד. מסתכלים, חלקם מצלמים. זה מרתיח. אפילו באנונימיות, אף אחד לא יכול להרים טלפון למשטרה? הלוואי שרק מישהו אחד היה מתקשר דקה לפני". גטאסו מוסיף שאלה אחרת: "תסתכלו על כל האזור הזה. למה אין פה איזושהי חשיבה? יש פה המון שאלות".

המשפחה מקוממת גם מהתבטאויות שנשמעו מבכירים. חבר מועצת העיר הרצליה רפי קדושים אמר בדיון בוועדת כנסת שהנערים לא ניסו לרצוח אלא רק לדקור. ויירוס הגיבה בחריפות: "חוצפה להגיד דבר כזה. הוא אשכרה מעודד את זה. אח שלנו לא 'נדקר', הוא 'נרצח'. אם הוא היה רק נדקר, לפחות היה בחיים". מהמפכ"ל דני לוי שמעה המשפחה שאלימות הנוער קשורה לקורונה ולמלחמה, ומהשר איתמר בן גביר שאי אפשר לשים ניידת ליד כל פיצרייה. "אם מספר 1 ומספר 2 במשטרה אומרים את הדברים האלה, צריך לשנות את המציאות. תיקחו אחריות בלי לחפש תירוצים".

בן גביר ביקש לבוא לנחם ואמר שירצה להגיע ב-23:00. המשפחה ענתה שהילדים ישנים מ-21:00. לפי ויירוס, גם האחים הקטנים בבית, שאחד מהם חגג יום הולדת 7 ביום הלוויה, מטופלים רגשית ועתידים לקבל ליווי פסיכולוגי. "הם שואלים אם ימצאו את מי שעשו לו את זה ואני עונה שבעזרת השם יימצאו אותם והם יקבלו את העונש המקסימלי. אסור שיטאטאו את זה מתחת לשולחן".

הדאגה המרכזית של האחים היא שהחשודים לא יקבלו ענישה ראויה בגלל גילם. "ילד בן 12 יוצא עם סכין, איך זה הגיוני שהחוק מגן עליו?", שאלה ויירוס. "אלה לא ילדים חמודים שבאו לאכול פיצה. אלה עבריינים. ימנו לא הכיר אותם. מי כן הכירה אותם? משטרת ישראל". גטאסו הוסיף: "אם ישחררו את החשודים כי הם קטינים, שאף אחד לא יהיה מופתע כשיתרחש עוד רצח. היום הם מבינים טוב מאוד שאם הם קטינים, הם ייצאו מזה. זה מטריף". ויירוס גיבשה את זה לכלל הצהרה: "העבריינים הצעירים האלה יותר גרועים מהנוחבות, כי הם מהעם שלנו".

המשפחה מכריזה שהיא יוצאת למאבק בשני מישורים. אחד משפטי, לדאוג שכתבי האישום יהיו מחמירים ושהעונשים יהיו מקסימליים. השני ציבורי, כולל שיחות על המקרה בבתי ספר, בתנועות נוער ועם ילדים. "שום דבר כבר לא יחזיר אותו, אבל זה נוגע לכל האזרחים במדינה", אמר גטאסו. "אם לא נצעק את הצעקה בשביל למנוע את הרצח הבא, אנחנו בבעיה". ויירוס מוסיפה: "מחר זה יכול לקרות אצל כל אחד. כבר אין מקום בטוח. אפילו מהטילים האיראנים יש יותר ביטחון, כי יש מרחב ממוגן".

התיק ממשיך להתנהל במערכת המשפט, כשכל 19 החשודים עצורים ועל המשפחה להיכן תוביל ההכרעה הסופית של הפרקליטות בנוגע לסעיפי האישום.