עורכי הדין המייצגים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את הממשלה ואת גופמן פנו לבג"ץ בדרישה לא לאפשר ליועצת המשפטית לממשלה המודחת להגיש את תגובתה לעתירות הנדונות בבית המשפט. הדרישה הוגשה לקראת מועד הגשת התגובה, ובה נטען כי היועצת המודחת הפרה החלטות קודמות של בית המשפט ונטלה חירות דיונית שלא הוקנתה לה.
לפי הבקשה שהוגשה לבג"ץ, עורכי הדין הראל ושלם מבקשים מבית המשפט שני סעדים: האחד, למנוע מהיועצת המודחת להגיש את תגובתה מלכתחילה. השני, במידה ותגובה כזו תוגש בכל זאת, להוציא אותה מתיק בית המשפט ולא להתייחס אליה כחלק מההליך. הם מסבירים זאת בכך שהיועצת המודחת אינה מייצגת כיום אף צד מוכר בהליך המשפטי.
בלב הטענה עומדת הטענה לבזיון בית המשפט. לפי עורכי הדין, היועצת המודחת פעלה שלא בהתאם להחלטות שניתנו בתיק, ונטלה לעצמה מעמד דיוני שלא הוקנה לה. עמדתם היא כי "אין לאפשר לחוטאת לצאת נשכרת", ניסוח שמשקף את הגישה לפיה מי שמפר החלטות בית המשפט לא יכולה להפיק מכך יתרון דיוני.
מדובר בהמשך ישיר למאבק משפטי המתנהל סביב מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה לאחר פיטוריה. מאז הודחה מתפקידה, שאלת מעמדה בהליכים המשפטיים הנוגעים לממשלה הפכה לסוגיה שנויה במחלוקת. הצדדים חלוקים על השאלה האם ביכולתה להגיש עמדות לבג"ץ כאשר אינה ממלאת עוד תפקיד רשמי.
עורכי הדין של נתניהו והממשלה מדגישים כי לא מדובר בשאלה עקרונית בלבד אלא בהפרה קונקרטית של הנחיות שנקבעו כבר בידי בית המשפט. לפי עמדתם, הפרה זו מצטרפת לדפוס ממושך ולא מקרי, ולכן ראוי שבית המשפט ינקוט עמדה ויאכוף את החלטותיו.
מנגד, לא נמסרה עד כה תגובה רשמית מטעם היועצת המודחת לדרישות אלה. ההחלטה בידי בג"ץ: האם לקבל את הבקשה ולמנוע את הגשת התגובה, לדחות אותה, או לאפשר הגשה תוך הותרת שאלת המשקל לשיקול דעת בית המשפט.
במקביל ולא קשור לעניין זה, פורסמה ביקורת חריפה על התנהלות משטרת ישראל בעקבות אירוע אלים בבאר שבע, שבו נפגע סאלח נעמה, פרקליט בפרקליטות הפלילית של מחוז דרום. לפי הפרסומים, שוטרים פרצו לדירה ללא צו וללא סמכות, הכו את נעמה והשחיתו את פניו. גרסת המשטרה הראשונית טענה כי השלושה שנעצרו תקפו את השוטרים, אולם לאחר שהתיק הועבר לפרקליטות מחוז מרכז ומצלמות הגוף של השוטרים נחשפו, התמונה שהצטיירה היתה שונה לחלוטין. נעמה ובני משפחתו שוחררו בסופו של דבר, ותיק החקירה נמצא כעת בידי מח"ש.
בג"ץ צפוי לדון בבקשה בימים הקרובים, ותשובתו תקבע האם היועצת המודחת תוכל להגיש את עמדתה במסגרת ההליך או שתגובתה תוצא מהתיק.
הכדור נמצא כעת בידי בג"ץ, שיצטרך להכריע בשאלת המעמד הדיוני של היועצת המודחת לפני שתגובתה תצא לדרך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה