האיחוד האירופי מטיל סנקציות על מתנחלים ובכירי חמאס

האיחוד האירופי הגיע להסכמות על הטלת סנקציות חדשות נגד מתנחלים המוגדרים על ידו כ"אלימים" ביהודה ושומרון, לצד סנקציות על בכירי חמאס. הצעד מסמן הידוק נוסף של הלחץ האירופי על ישראל בכל הקשור להתנהלות בשטחים, ומעיד על כך שה-EU מתכוון להמשיך ולהרחיב את מדיניות הענישה האישית נגד ישראלים.

הדיווח על ההסכמה בין מדינות הגוש האירופי הגיע על רקע גל סנקציות שהחל כבר לפני מספר חודשים, שבמסגרתו הוטלו הגבלות על כניסה ועל נכסים כלפי מספר ישראלים תושבי יהודה ושומרון. כעת מדובר בהרחבה של אותה מדיניות, תוך הוספת שמות חדשים לרשימה האירופית השחורה. ברחבי הגוש האירופי פורסמה ההצהרה תחת הכותרת: "האלימות חייבת להיפסק".

השאלה שמעסיקה כעת גורמים ישראליים היא "מי הבאים בתור" - כלומר, אילו ישראלים נוספים צפויים למצוא את עצמם תחת סנקציות אירופיות בגל הבא. הגדרת "מתנחל אלים" נתונה לביקורת קשה בישראל, שכן לטענת מבקריה, היא מנוסחת באופן רחב מדי ועלולה לכלול גם אנשים שמעורבותם באירועי אלימות שנויה במחלוקת.

ממשלת ישראל הביעה התנגדות חריפה לסנקציות מסוג זה, וראתה בהן התערבות בענייניה הפנימיים ופגיעה בריבונות המדינה. שר החוץ נפתלי סער יצא בתגובה חריפה וכינה את ההחלטה "שרירותית לחלוטין וללא כל בסיס", וציין כי האיחוד האירופי בוחר להשוות בין ישראלים לבין ארגון טרור אחראי לטבח ה-7 באוקטובר - מהלך שישראל רואה בו עיוות מוסרי קשה. עם זאת, האיחוד האירופי מתעקש כי מדובר בכלי לגיטימי להגנה על זכויות אדם ולמניעת אלימות נגד פלסטינים באזור.

ההשוואה בין הטלת סנקציות על מתנחלים לבין הסנקציות על חמאס היא שמרגיזה במיוחד את הצד הישראלי. בירושלים רואים בכך ניסיון לייצר שקילות מוסרית בין אזרחים ישראלים, גם אם הואשמו במעשי אלימות, לבין מנהיגי ארגון שביצע פשעי מלחמה. מדיניות כזו, טוענים הגורמים הישראלים, מתגמלת את הנרטיב הפלסטיני על חשבון האמת בשטח.

הסנקציות האירופיות כוללות בדרך כלל איסור כניסה לשטחי ה-EU והקפאת נכסים של המושפעים מהן באירופה. מדובר בצעד שיש לו משמעות כלכלית ואישית ממשית עבור מי שמוצא את עצמו ברשימה, ומהווה סיגנל ציבורי ברור לגבי עמדת הגוש.

ההחלטה מגיעה בתקופה שבה היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי מצויים במתח ניכר, בעיקר על רקע המלחמה בעזה ושאלת העתיד המדיני של יהודה ושומרון. האיחוד האירופי נמנה עם הגורמים שדחפו בחודשים האחרונים לצעדים מוחשיים נגד ישראל, מעבר להצהרות דיפלומטיות בלבד. זו לא הפעם הראשונה שהגוש נוקט צעדים מסוג זה - גם ארצות הברית תחת ממשל ביידן נקטה צעדים דומים - אולם ההכרזה הנוכחית נתפסת בישראל כמרחיקת לכת במיוחד, גם בשל העיתוי וגם בשל ההיקף.

בישראל, הדיווח עורר תגובות זועמות בקרב תושבי יהודה ושומרון ובקרב חלקים מהקואליציה הממשלתית, שרואים בסנקציות כלי לחץ פוליטי שנועד לכרסם בנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון. לעומתם, גורמי אופוזיציה ציינו כי ההתדרדרות בתדמית ישראל בעיני שותפותיה האירופיות היא תוצאה ישירה של מה שקורה בשטח.

בשלב זה לא פורסמו שמות ספציפיים של כל הישראלים שייכללו בחבילת הסנקציות החדשה. שרון קנובליך מוזכרת כאחת הדמויות הקשורות לעניין. צפוי כי פרטים נוספים יתבהרו בימים הקרובים עם פרסום ההחלטה הרשמית של הגוש האירופי.