מפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא, רשם הערה פיקודית למח"ט גבעתי, אל"מ נתנאל שמכה, לאחר שתחקיר פיקודי מצא כי שמכה אישר כניסה של ארבעה לוחמים לאתר קרב בלבנון ללא כל צורך מבצעי. הלוחמים, חייל סדיר ושלושה משרתי מילואים, הוכנסו לעיירה בינת ג'ביל בדרום לבנון, לאתר קרב שבו נהרגו שמונה לוחמים במלחמת לבנון השנייה. האירוע מתוחקר בימים אלה גם על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר.
לפי הפרסומים, מדובר בבני משפחות שכולות שילדיהם נפלו בקרבות בינת ג'ביל. הם הוכנסו למרחב זמן קצר לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, ללא האישורים הנדרשים ומבלי שהמרחב טוהר לחלוטין ממחבלים. כדי לאפשר את ביקורם, בוצע הליך "חיול" על ידי המח"ט בשטח. בצה"ל מציינים כי אישור להכנסת אנשים לאזור לחימה אמור להינתן על ידי דרגים גבוהים מרמת מפקד חטיבה, וכי שמכה פעל ללא סמכות וללא אישור מהדרגים הבכירים המוסמכים לכך.
בינת ג'ביל נושאת משמעות סמלית עמוקה לחטיבת גבעתי ולגולני כאחד. באותו קרב ביולי 2006 נפל רס"ן רועי קליין, סמג"ד 51 של גולני, לאחר שזינק על רימון כדי להציל את חייליו. קליין, בן 31 במותו, הפך לסמל מנהיגות בשדה הקרב. באותה לילה נפלו גם סרן אלכסנדר שוורצמן, סגן עמיחי מרחביה, סמ"ר שמעון דהן, סמ"ר עידן כהן, סמ"ר אוהד קלאוזנר, סמל שמעון אדגה וסמל אסף נמר.
החומרה שבאירוע מתחדדת לנוכח מה שאירע ימים ספורים לאחר הביקור: באותו מקום בדיוק פגעו כוחות צה"ל בשישה מחבלי חיזבאללה חמושים. כלומר, בזמן הכניסה של הארבעה, האתר לא היה מנוקה ממחבלים. בצה"ל ציינו כי האירוע הסתיים ללא נפגעים "במזל רב בלבד".
בצבא נמסר בתגובה רשמית: "לדרום לבנון הוכנסו משרת סדיר ושלושה משרתי מילואים פעילים למטרות שאינן מבצעיות. הכנסתם בוצעה ללא אישור הדרגים המוסמכים. האירוע מתוחקר. לא מוכרים מקרים נוספים של הכנסת אזרחים לשטחי לחימה בלבנון במסגרת מבצע שאגת הארי". הערה פיקודית היא אחת הסנקציות המשמעתיות הקלות יחסית הניתנות לקצינים, ונרשמת בתיקם האישי. ברמות הענישה הצבאית היא אינה נחשבת לחמורה, וחלק מהמבקרים עשויים לטעון כי מדובר בסיום מתון לאירוע שהסתיים בדרך-נס ללא אבדות. האירוע מעורר זעם בדרגים הבכירים בצה"ל, והרמטכ"ל זמיר צפוי לקבל בימים הקרובים החלטות פיקודיות נוספות בעניין המח"ט, לאחר השלמת התחקיר.
האירוע מתרחש על רקע תקדים כואב מנובמבר 2024. אז הכניס רמ"ט גולני דאז, אלוף-משנה יואב ירום, את חוקר ארץ ישראל זאב ארליך לשטח לבנון ללא אישור. ארליך נפל בקרב יחד עם הלוחם גור קהתי, לאחר שמחבלים פתחו באש על השניים בעת שנכנסו לאחד החללים במתחם. מפקד הפלוגה וחייליו חיסלו את שני המחבלים, אך המ"פ נפצע קשה ורמ"ט גולני באורח בינוני. בעקבות האסון הודח ירום על ידי הרמטכ"ל, והוקמה ועדה מיוחדת לבחינת המשמעת המבצעית בלחימה. האירוע הנוכחי מעלה שאלות האם הלקחים מאותה טרגדיה הופנמו בשטח, בפרט לנוכח העובדה שתחקיר פרשת קהתי-ארליך טרם הסתיים, על אף שחלפו שנה וחצי מהתקרית וחרף הבטחות הצבא למשפחת קהתי.
בינת ג'ביל נמצאת כיום בתוך "הקו הצהוב" שהגדיר צה"ל בדרום לבנון, ומאז כיתור העיר לפני כחודש היא מהווה נקודת לחימה פעילה. אוגדה 98 פועלת שם, ולפי נתוני צה"ל חיסלה השבוע כ-20 מחבלים. ממפקד פיקוד הצפון נמסר כי הבחירה לכתר את העיר התקבלה לאחר שנמצא שמשם יוצא רוב הירי הרקטי לעבר יישובים סמוכי הגדר כאביבים וירעון.
אל"מ נתנאל שמכה מכהן כמח"ט גבעתי וחטיבתו פעילה בגזרת בינת ג'ביל. ההערה הפיקודית שקיבל היא תוצאת התחקיר שפתח מילוא כחודש לפני כן. כעת, לאחר סגירת התחקיר, ייבחן האם יינקטו גם צעדים נוספים ברמה המערכתית כדי למנוע אירועים דומים בעתיד.
מקרה בינת ג'ביל צפוי לשוב ולעלות לדיון בגופי הפיקוח הצבאי, ולהוות מבחן לאכיפת נהלי הכניסה לשטחי לחימה בצה"ל, בפרט לאחר שהלקחים מפרשת 2024 לא מנעו הישנות של דפוס דומה.
בנפרד, בבית המשפט המחוזי בירושלים הסתיימה היום, שלישי, החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000 — הידוע כפרשת בזק-וואלה — שעסק בחשד שנתניהו פעל לקידום אינטרסים עסקיים של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', בתמורה לכיסוי חיובי באתר וואלה. בתיק זה מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. מיד עם סיום החקירה החלה החקירה הנגדית של נתניהו בתיק 2000, העוסק בשיחות שנערכו בינו לבין נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות — שנכח בעצמו בדיון — על רקע חשד להסכמות בין השניים שנגעו לכיסוי תקשורתי חיובי בתמורה לטובות הנאה. בתיק 2000 מואשם מוזס בהצעת שוחד והבטחת שוחד, ונתניהו במרמה והפרת אמונים. שני הנאשמים דוחים את האישומים המיוחסים להם.
במהלך החקירה הנגדית בתיק 2000 התרחש רגע יוצא דופן: מעטפה הועברה לנתניהו ישירות לדוכן העדים. פרטי תוכן המעטפה לא נמסרו לציבור בשלב זה, ולא ידוע מי העביר אותה לנתניהו ומה היה כתוב בה. הרגע לא נעלם מעיני הנוכחים באולם, ולא נמסרה כל תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה בנוגע לאירוע.
נתניהו נמצא בישורת האחרונה של עדותו — עד כה העיד ביותר מ-80 ימי דיונים, והפרקליטות מעריכה כי נותרו לו כשמונה ימי עדות מלאים נוספים, וכן חקירה חוזרת של סנגורו, שצפויה להיות קצרה יחסית. מדובר בשלב מתקדם במשפט נתניהו, שמתנהל מאז הגשת כתב האישום ב-2019. שני התיקים הם חלק מכתב האישום הכולל שהוגש נגד נתניהו, ולצידם גם תיק 1000, שעוסק בקבלת מתנות מאנשי עסקים.
לב תיק 2000 הוא הקלטה של שיחה בין נתניהו ומוזס. לפי כתב האישום, לאורך השנים שררו בין השניים יחסי יריבות עמוקה. על אף זאת, קיימו השניים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2008–2009, בשנת 2013, ובשנת 2014. בכל אחת מסדרות הפגישות האלה ניהלו נתניהו ומוזס שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם.
לפי האישום, מהות אותם אינטרסים הייתה כפולה: שיפור אופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת של קבוצת ידיעות אחרונות, ובמקביל הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום". הטלת מגבלות כאלה הייתה בעלת משמעות כלכלית מכרעת עבור מוזס ועבור קבוצת ידיעות אחרונות.
האישום מפרט פגישה מרכזית שהתקיימה ב-4 בדצמבר 2014, לקראת מערכת הבחירות לכנסת העשרים. באותה פגישה, לפי הנטען, הציע מוזס לנתניהו שוחד: שינוי ניכר לטובה בקו הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת של הקבוצה, ושינוי לרעה בסיקור יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה" — ביטויים שעלו בשיחה עצמה. מוזס הציע לעשות כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן. בתמורה, לפי כתב האישום, ביקש מוזס מנתניהו לנצל את השפעתו כראש ממשלה ולקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות לו ולעסקיו. הנטען הוא כי נתניהו לא סירב להצעה ולא הפסיק את השיחה, אלא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה, והציג בפניו מצג לפיו קיימת אפשרות של ממש שישתמש בכוחו השלטוני לקדם חקיקה כזו — אף שלפי הנטען לא התכוון לכך.
התובעת המובילה את החקירה בתיק 2000 היא יהודית תירוש. לאחר תום עדות נתניהו צפויה חקירה חוזרת מטעם ההגנה, ולאחר מכן יוכרע המשפט. מועד ההכרעה בתיק טרם נקבע.
צילום: בנימין נתניהו
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה