רוב הערבים בישראל לא מתכננים לעזוב - מה עומד מאחורי הנתונים

שני מחקרים שפורסמו השבוע אחד אחרי השני מציירים תמונה שסותרת את הנרטיב השגור: רוב הציבור הערבי בישראל מרגיש שייכות חזקה למדינה, לא מתכנן לעזוב, ותומך בשירות אזרחי ובהצטרפות לממשלה. אלה לא נתוני שוליים - הם עקביים בשני המחקרים, שנערכו בנפרד ובמועדים שונים.

המחקר הראשון, שנערך על ידי תוכנית קונראד אדנאואר במרכז משה דיין של אוניברסיטת תל אביב ופורסם ב-12 במאי 2026, בדק 402 משתתפים מהחברה הערבית. הממצא המרכזי: 75.8% מהמשיבים תומכים בכך שבוגרי י"ב ערבים, בנים ובנות, יוכלו להתנדב לשירות אזרחי מטעם המדינה שאינו ביטחוני. כמעט מחצית מהם, 46.9%, הביעו תמיכה רבה. רק 23.2% התנגדו לרעיון כלל.

המחקר השני פורסם יום לאחר מכן, ב-13 במאי, ומבוסס על סקר שערך מכון "אפכאר" בין ה-19 ל-25 בפברואר 2026, באמצעות ראיונות טלפוניים וכלים דיגיטליים. המדגם כלל גברים ונשים מוסלמים, נוצרים ודרוזים מכלל אזורי החברה הערבית - הגליל, המשולש, הנגב והערים המעורבות. שם עולה כי כ-70% מהמשיבים מסכימים או מסכימים מאוד עם האמירה "אני מרגיש שייכות חזקה להישאר במדינה ולא להגר". רק 14% הביעו אי-הסכמה.

בשאלת ההגירה, הנתונים חדים: 64% מהנשאלים אמרו כי מעולם לא חשבו לעזוב את המדינה. 20% אמרו שהם שוקלים זאת כיום, ו-17% ציינו שחשבו על כך בעבר. הגורם שמעלה בצורה הברורה ביותר את המחשבה על הגירה הוא לא פוליטי ולא לאומי - אלא תחושת חוסר ביטחון אישי, שדורגה ראשונה על ידי 49% מהנשאלים. המצב הכלכלי הוזכר על ידי 16%, והרצון להבטיח עתיד טוב לילדים על ידי 15%.

ממצא שמחדד את התמונה: 71.3% מהמשיבים הגדירו את הטיפול באלימות ובפשיעה כסוגיה החשובה ביותר לציבור הערבי בישראל - הרבה לפני הסוגיה הפלסטינית, שקיבלה רק 8%. 76.9% מהנשאלים דיווחו כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. זאת, בעוד 68.3% אמרו שמצבם הכלכלי טוב בסך הכול. הכאב הגדול של החברה הערבית, לפי הנתונים, הוא פנימי.

במישור הזהות, הנתונים מעניינים: 33.3% מהמשיבים אמרו שהמרכיב המרכזי בזהותם האישית הוא הזהות הערבית, 27.7% בחרו באזרחות הישראלית, 24.5% בשיוך הדתי - ורק 13.5% ציינו את הזהות הפלסטינית. תחושת השייכות למדינה אינה אחידה: בקרב הדרוזים היא הגבוהה ביותר עם 81.7%, לעומת 53.3% בקרב נוצרים ו-50.5% בקרב מוסלמים.

במישור הפוליטי, הנתון הבולט מהמחקר של מרכז דיין הוא זה: 77.2% מהמשיבים תומכים בכך שמפלגה ערבית תצטרף לקואליציה לאחר הבחירות הבאות. 43.3% תומכים בכניסה לכל ממשלה שתקום - לא רק לממשלת שמאל. רק 18.3% מתנגדים. במקביל, המחקר מעלה אפשרות לטלטלה פוליטית: אם ארבע המפלגות הערביות יתאחדו לרשימה משותפת, שיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי לזנק מ-53% ל-67%, והרשימה עשויה להגיע ל-16.3 מנדטים - מעל השיא שנרשם בבחירות 2020.

שני הממצאים הללו מתפרסמים בצל הצהרה של יו"ר רע"מ מנסור עבאס בוועידת אוניברסיטת תל אביב, שבה אמר כי הוא בעד שירות לאומי לערבים. "מתווה שירות לכולם הוא המפתח לפתרון בעיות החברה הערבית", אמר עבאס. הסקר מחזק את עמדתו: בקרב תומכי רע"מ, שיעור התמיכה בשירות אזרחי עומד על 83.7%. לשם השוואה, בקרב תומכי בל"ד - ההתנגדות עולה על 50%.

ד"ר רודניצקי, מהחוקרים שעמדו מאחורי מחקר מרכז דיין, אמר כי "האזרחים הערבים מציגים מפת דרכים לשיקום החברה הישראלית באמצעות השתלבות והשפעה - לא רק במישור הפוליטי אלא גם במישור החברתי". לדבריו, התמיכה בשירות אזרחי משקפת רצון גובר להשתלבות ולבניית מסלול חיים מסודר לצעירים ערבים לאחר סיום הלימודים. בנוסף, 63.7% מהמשיבים במחקר מרכז דיין הביעו אמונה בשותפות פוליטית ערבית-יהודית - אך רובם פסימיים לגבי נכונות הציבור היהודי לכך, ופסימיות זו אף התחזקה בחצי השנה האחרונה.