נתניהו מתחזק, האופוזיציה מאבדת: האיחוד בנט-לפיד לא עשה פלאים

ההכרזה הייתה דרמטית, אבל הסקרים מספרים סיפור אחר לגמרי. האיחוד בין נפתלי בנט ויאיר לפיד תחת הדגל המשותף "ביחד" לא הצליח לייצר את הקפיצה שהשניים ציפו לה - ולמעשה, בסקרים שנערכו בימים שלאחר ההכרזה, המפלגה המאוחדת קיבלה פחות מנדטים ממה שהמפלגות הגיעו אליהן בנפרד. בסקר שנערך מיד לאחר ההכרזה, "ביחד" מקבלת 27 מנדטים בלבד - ארבעה פחות מהסכום המשותף של בנט ולפיד בסקרים הקודמים, שעמד על 31.

מנגד, הליכוד בראשות בנימין נתניהו מנצל את ההזדמנות ומתחזק בבת אחת מ-24 מנדטים ל-28. נתניהו, שבסקר הקודם היה צמוד לבנט, חוזר להיות ראש המפלגה הגדולה ביותר בפער. בנט, שרגע לפני האיחוד שמר על שוויון עם נתניהו, נכנס כעת לעמדת נחיתות - ובדיוק ביום שהכריז על המהלך הגדול ביותר של מערכת הבחירות.

צילום: בנימין נתניהו

המרוויח הגדול באמת מהאיחוד הוא דווקא גדי איזנקוט. מפלגת "ישר!" שלו קופצת מ-12 מנדטים ל-15, וממצבת את איזנקוט כשחקן מרכזי יותר מאי פעם בגוש. בכירים במפלגתו אמרו בפומבי שלדעתם האיחוד בין בנט ללפיד היה טעות שפוגעת בהבאת קולות לגוש - ועכשיו הנתונים נותנים להם רוח גבית.

צילום: איזנקוט

תמונת הגושים לא השתנתה, ולמעשה - הידרדרה מבחינת האופוזיציה. לאחר ארבעה סקרים רצופים שבהם הגוש החזיק ב-61 מנדטים, הוא יורד כעת ל-59 - מתחת לרף הדרוש לבניית ממשלה בלי המפלגות הערביות. הקואליציה, לעומת זאת, עולה מ-49 ל-51 מנדטים. הכרזה שאמורה הייתה לשנות את המשחק, מסתיימת בינתיים בחיזוק הצד שממול.

בתרחיש שנבדק בסקר, שבו איזנקוט מצטרף גם הוא לאיחוד, הרשימה המאוחדת מזנקת ל-41 מנדטים והופכת לגדולה בפער משמעותי מהליכוד. אבל גם אז - מפת הגושים לא משתנה. האופוזיציה נותרת על 59 מנדטים, הקואליציה על 51, והמפלגות הערביות על 10. הקיפאון הפוליטי נמשך. ההסכם בין בנט ללפיד נחתם, לפי הדיווחים, כבר במוצאי שבת, ימים לפני ההכרזה הרשמית.

מאחורי הקלעים מתנהל משא ומתן עם איזנקוט, אך עמדותיו ועמדות בנט אינן תואמות לגמרי. בנט ולפיד רצו שאיזנקוט יצטרף אליהם כחלק מהרשימה שלהם, אבל איזנקוט מבקש רשימה אחת מאוחדת לשלוש המפלגות יחד - כולל שמירה על הרכב מחברי ומנכ"ל מפלגתו. לפי הדיווחים, בנט התקשר לאיזנקוט רק כמה דקות לפני שההודעה על האיחוד עם לפיד נשלחה לתקשורת, ולא הועברה שום הצעה קונקרטית באותה שיחה.

חוקר הסקרים מנחם לזר, שביצע את סקר "לזר מחקרים" בקרב 500 משיבים עם טעות דגימה של 4.4%, הזהיר מפני פרשנות אופטימיסטית מדי של הנתונים. לדבריו, "כמעט כל המפלגות פריכות", ולבנט יש היסטוריה ספציפית של תמיכה גבוהה בסקרים שלא תרגמה לכוח דומה בקלפי. "יש לו את ההיסטוריה הזאת של ציבור מאוד מאוד פריך שהלך איתו עד צעד מסוים, ובסוף לא הלך איתו", אמר לזר. עם זאת, הוסיף לזר, אם תיווצר מפלגה גדולה מהליכוד בעשרה מנדטים - "יהיה קשה מאוד לא להטיל עליה את המנדט להרכבת הממשלה".

בסקר ערוץ 14, שנתן תמונה שונה במקצת, הליכוד עמד על 34 מנדטים ו"ביחד" על 20 בלבד - כשגוש נתניהו כולו מגיע ל-64 מנדטים לעומת 45 בלבד לגוש האופוזיציה. בסקר כאן 11, גוש המתנגדים לנתניהו עמד על 58-59 מנדטים, ובסקר חדשות 12 על 60. ההפרשים בין הסקרים השונים גדולים, אבל המסר המשותף ברור: לאף גוש אין עדיין רוב.

גם בתוך הליכוד עצמו רוחשות בשורות. סקר פנימי שנערך בקרב כ-1,097 מתפקדים פעילים מגלה ש-75.1% עדיין תומכים בנתניהו לראשות המפלגה - ירידה מ-80% בינואר. רוב המתפקדים מתנגדים לדרישתו של נתניהו לקבל 10 שריונות ברשימה: רק 48.9% תומכים בכך, ו-64.2% מתנגדים מפורשות לשריין את בנו יאיר. ברשימה הפנימית בולטים טלי גוטליב במקום הראשון עם 71.5% תמיכה, ואמיר אוחנה שמסתמן כמועמד המוביל לירושת נתניהו אם לא יתמודד, עם 26.1% לעומת 18.1% לישראל כץ.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים: ההידברות בין בנט, לפיד ואיזנקוט נמשכת, ולפי הערכות מדובר בשאלה של מתי ולא אם ייעשה חיבור נוסף - ולא אם בכלל. בנט הכריז כי "ביחד" לא תסתמך על המפלגות הערביות לאחר הבחירות, מה שמקטין עוד יותר את מרחב התמרון לבניית ממשלה אפשרית - והופך את האיחוד עם איזנקוט למהלך כמעט הכרחי.