שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני הציב לישראל שלושה תנאים ברורים כדי להגיע להסכם ביטחוני מקיף: הסגת כל הכוחות הישראליים מהשטח הסורי, הפסקת הפעולות שלטענתו מערערות את יציבות סוריה, וחידוש הסכם הפרדת הכוחות שנחתם בין שתי המדינות בשנת 1974.
א-שיבאני הבהיר שסוריה מעוניינת בהסדר ביטחוני מקיף עם ישראל, אך עמד על כך שהנסיגה הישראלית ועצירת הפעולות הצבאיות מהוות תנאי מוקדם לכל הסכם כזה. לדבריו, ישראל נדרשת לחזור לקו שהוגדר לפני עשרות שנים במסגרת ההסכם שנחתם בסיום מלחמת יום הכיפורים.
הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 קבע קו הפרדה מוגדר ברמת הגולן, עם אזור חיץ שמנוהל על ידי כוחות האו"ם. ישראל שולטת בחלק מרמת הגולן מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, והחילה עליו את החוק הישראלי ב-1981. לאחר נפילת משטר בשאר אסד בדצמבר האחרון, נכנסו כוחות ישראליים לאזורים נוספים מעבר לקו שנקבע בהסכם.
הדרישות שמנסח א-שיבאני מגיעות על רקע שינוי השלטון הדרמטי בדמשק, שהביא לידה ממשלה חדשה ברובה מורכבת מגורמים שנלחמו במשטר אסד. הממשל החדש בסוריה מנסה לבסס את מעמדו הבינלאומי ולשקם את יחסי המדינה עם שכנותיה.
לפי הדיווחים, א-שיבאני מגדיר את הפעולות הישראליות בשטח סוריה כגורם מערער יציבות, בלשונו. מדובר בניסוח שמשקף את עמדת הממשל החדש שמבקש להציג עצמו ככוח ריבוני שאינו מקבל פעולות צבאיות זרות בתחומו.
ישראל מצדה לא פרסמה עד כה תגובה רשמית לדרישות אלה. בחודשים האחרונים ביצע הצבא הישראלי מאות תקיפות בשטח סוריה, שמטרתן לפי ההודעות הרשמיות היתה מניעת העברת נשק ופגיעה בתשתיות צבאיות שהשאיר אחריו משטר אסד.
האם סוריה וישראל אכן יגיעו לשולחן המשא ומתן בהתבסס על הסכם 1974 כנקודת פתיחה, ומה יהיה הגורם שיכריע לכיוון כזה או אחר, יתברר בהמשך הדיפלומטי.
הצעתו של שר החוץ הסורי לסגור הסכם ביטחוני מקיף מהווה אות לשינוי כיוון בעמדת דמשק, אך מסגרת התנאים שהציג מותירה פער רחב בין שתי המדינות בטרם יתחיל כל דיאלוג ממשי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה