הסבב השלישי של המשא ומתן הישיר בין ישראל ללבנון בוושינגטון מסתמן כמאכזב. על פי דיווח של ערוץ אל-חדת' הסעודי, האווירה בשיחות אינה מבשרת אופטימיות, ואין כל אינדיקציה לפריצת דרך רצינית בנקודות המחלוקת המרכזיות.
המסר שמעבירה ביירות ברור: לבנון אין הרבה מה להציע בסוגיות הביטחוניות. הצד הלבנוני בחר להתמקד בנרטיב שלפיו כל הסכם רגיעה עשוי לשמש פתח לחיזוק תפקידה של המדינה הלבנונית ולהגדלת נוכחות הצבא הלבנוני בדרום לבנון. זה המסר שביירות מעבירה לוושינגטון, וזה גם כל מה שיש לה על השולחן כרגע.
הבעיה היא שזה לא מספיק לישראל. הדרישות הישראליות בתחום הביטחוני מפורטות, וההצעה הלבנונית נתפסת בעיני הצד הישראלי כמעורפלת ורחוקה ממענה ממשי על החששות הקונקרטיים. הפער בין מה שירושלים מבקשת לבין מה שביירות יכולה לתת הוא זה שמקפיא את השיחות במקום.
הסבב השלישי הזה מתקיים על רקע לחץ אמריקאי מתמשך לקדם הסדר בין שתי המדינות בעקבות המלחמה. וושינגטון שמה עצמה כמתווכת ומארחת את הדיונים, אך גם היא לא מצליחה לגשר על הפערים הביטחוניים שנחשפים שוב ושוב בכל סבב דיונים.
המצב בדרום לבנון ממשיך להוות את לב המחלוקת. ישראל מבקשת ערובות ביטחוניות מוצקות, ולבנון מציעה חיזוק מוסדי של המדינה והצבא כתחליף להתחייבויות קונקרטיות. הפרדוקס הוא שהצבא הלבנוני, שביירות מציגה כפתרון, נותר חלש ומתוקצב בחסר, ויכולתו לאכוף ריקון ביטחוני בדרום מוטלת בספק.
מדובר בדפוס מוכר מסבבי המשא ומתן הקודמים. לבנון מגיעה עם מסגרת עקרונות ומבוקשת על ידי הצד השני לפרט. הפירוט לא מגיע, השיחות נתקעות, ושני הצדדים עוזבים את השולחן ללא הסכם. ההבדל הפעם הוא שהמלחמה האחרונה שינתה את נקודות הפתיחה, אך לא בהכרח את הדינמיקה הפנימית של המשלחת הלבנונית.
בוושינגטון לא מסרו עד כה הצהרות רשמיות על תוצאות הסבב הנוכחי. ממשל טראמפ, שמייחס חשיבות לייצוב האזור הלבנוני כחלק ממתווה אזורי רחב יותר, צפוי להמשיך ולדחוף לשיחות, גם אם ללא תוצאות מיידיות.
כל עוד ביירות לא תגיע לשולחן עם הצעות ביטחוניות ממשיות, ולא רק עם הבטחות עקרוניות לחיזוק המדינה, קשה לראות כיצד הסבב הרביעי יסתיים אחרת מהשלישי.
עוד שיחות צפויות, אך כרגע אין סימנים לשינוי עמדות מצד אף אחד מהצדדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה