ארצות הברית מקיפה את קובה מכל עבר: כתב אישום פלילי בדרך נגד ראול קסטרו, נשיא קובה לשעבר בן ה-94, ואת הבשורה הביא לאי אישית ראש ה-CIA ג'ון רטקליף, שנחת בהוואנה בביקור חריג ורם-דרג. זה לא דיפלומטיה רגילה. זה לחץ מחושב שמשלב איום משפטי, מצור כלכלי ורמזים לפעולה צבאית.
כתב האישום שמגבשת ארה"ב נגד ראול קסטרו קשור להפלת מטוסים לפני 30 שנה. על פי גורמים רשמיים, הוא יתמקד בהפלה הקטלנית שביצעה קובה ב-1996 על מטוסים של ארגון ההומניטרי "אחים להצלה". ראול, אחיו הצעיר של פידל קסטרו שהוביל את המהפכה הקומוניסטית ב-1959, פרש רשמית מהשלטון ב-2018 - אך לפי פרשנים רבים ממשיך להחזיק בכוח האמיתי בהוואנה.
הביקור של רטקליף בהוואנה הוא נקודת ציון יוצאת דופן. הוא נפגש עם בכירים במשרד הפנים הקובני והעביר להם מסר ישיר מטראמפ: "ארצות הברית מוכנה לשתף פעולה ברצינות בסוגיות כלכליות וביטחוניות, אך רק אם קובה תחולל שינויים יסודיים". גורם ב-CIA הוסיף בבירור: "קובה לא יכולה עוד לשמש מקלט ליריבי ארה"ב בחצי הכדור המערבי". הנחיתה עצמה היא פרובוקציה סמלית - ה-CIA היא הסוכנות שהובילה ב-1961 את ניסיון ההפלה הכושל של משטר קסטרו במפרץ החזירים.
מי שנפגש עם רטקליף מהצד הקובני הוא דמות מפתיעה: ראול "ראוליטו" גיירמו רודריגז קסטרו, נכדו של ראול קסטרו, שנושא את שמו. מדובר בקולונל במשרד הפנים הקובני שמשמש מעל לעשור גם כמאבטחו האישי של סבו, ובמולדתו מכונה "אל קנגרחו" ("הסרטן") על שום אצבע שישית שנולד עמה. הוא נצפה לצד ראול בכל אירוע משמעותי - כולל המפגש ההיסטורי עם אובמה ובפגישות עם פוטין. "הוא סיכן את חייו למען סבו, זו הסיבה שזכה באמון כה גדול", אמר בן דודו סנדרו קסטרו. "הוא לא קומוניסט. הוא רוצה שינוי". בחודשים האחרונים הוא מוביל את המגעים מהצד הקובני, ובפברואר נפגש עם מזכיר המדינה מרקו רוביו בפסגה אזורית בסנט קיטס ונוויס.
בשטח, קובה קורסת. מצור הנפט שטראמפ הטיל על האי בינואר - שהצטרף לאמברגו הסחר שמוטל עליה כבר 66 שנה - הביא אותה לאחד המשברים החמורים בתולדותיה. ונצואלה, שסיפקה לקובה את רוב אספקת הנפט, הפסיקה את המשלוחים לאחר לכידת נשיאה ניקולאס מדורו. מאז מצור הנפט עגנה בנמלי קובה רק מכלית אחת מרוסיה, ואף היא סיפקה הקלה זמנית בלבד. "אין לנו שום דלק, בכלל", הודה שר האנרגיה הקובני ויסנטה דלה אולווי, שהזהיר כי המצב רק יחמיר בקיץ.
ההשפעה על חיי היומיום של תושבי האי היא הרסנית. תושבים מקבלים לעיתים שתי שעות חשמל בלבד ביממה. אלפי ניתוחים בוטלו במערכת הבריאות. אשפה נערמת ברחובות כי למשאיות הפינוי אין דלק. שירותי תחבורה ולימודים צומצמו דרמטית. ענף התיירות קרס ב-50%. ב-1 במאי חתם טראמפ על צו סנקציות נוסף, הפעם נגד תאגיד GAESA הנשלט על ידי הצבא הקובני - תאגיד שאחראי לפי ההערכות לכ-40% מהתמ"ג של קובה. "זה בידוד מוחלט", אמר הכלכלן הקולומביאני פאבל וידאל.
הלחץ יוצר סדקים. מחוץ לצעדת 1 במאי שהמשטר ארגן בהוואנה - וטען שחצי מיליון איש השתתפו בה - המציאות נראית אחרת לגמרי. "לאנשים אין המון מוטיבציה. אולי חלקם מתוסכלים קצת מהפסקות החשמל", הודתה אפילו עובדת בחברת הנפט הממשלתית לעיתון "ניו יורק טיימס". אירמה, אפידמיולוגית שמשתכרת פחות מ-10 דולר בחודש, סירבה ללכת לצעדה: "אני לא יכולה ללכת כשאני מורעבת, אין מצב. אני חייבת לשמור על האנרגיה שלי". בשבועות האחרונים יוצאות לרחובות קבוצות מפגינים שדופקות על סירים ומחבתות, ובינים האחרונים דווח על מאות שחסמו רחובות והציתו אשפה בהוואנה.
הנתונים הדמוגרפיים חושפים את עומק המשבר. לפי ממשלת קובה עצמה, נכון לסוף 2024 חיו באי 9.75 מיליון איש בלבד, לעומת תחזית של 11.3 מיליון. אבל מחקר עצמאי שפורסם ב"גרדיאן" מצא כי בפועל חיים שם פחות מ-8 מיליון. בארבע שנים עזבו 25% מהתושבים, בקצב של 820,000 בשנה. "קובה חווה את קצב צמצום האוכלוסייה המהיר ביותר בעולם כיום", קבע המחקר. "בקובה, האנשים איבדו תקווה. וכשאין לך תקווה, אין לך רצון לחיות, לעשות שום דבר, אפילו להתנגד", אמר פעיל האופוזיציה לואיס לאונל לאון שפועל ממיאמי.
האיום הצבאי ממשיך להיות על השולחן. טראמפ רמז לאחרונה כי נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" עשויה לנוע למרחק של 90 קילומטר מחופי קובה בדרכה חזרה מהמתיחות מול איראן. הפנטגון החל לעדכן את תוכניות הפעולה הצבאיות נגד קובה. טיסות איסוף המודיעין סביב האי הוכפלו. גורמים בממשל אמרו כי טראמפ מביע תסכול מיכולתו של המשטר לשרוד עד עתה, ומעוניין בלוח זמנים מהיר יותר. שר החוץ הקובני הגיב: "זה עלול להוביל למרחץ דמים בקובה".
המשא ומתן בין הצדדים נמשך אך הפערים גדולים. ארה"ב מציעה חבילת סיוע של 100 מיליון דולר, גישה לאינטרנט לווייני של "סטרלינק" וסיוע חקלאי, ודורשת בתמורה פרישת הנשיא דיאס-קאנל, שחרור אסירים פוליטיים, בחירות חופשיות ופיצוי לאמריקנים שנכסיהם הולאמו ב-1959. קובה הכריזה כי "אף סוגייה פנימית אינה על השולחן". הביקור של ראש ה-CIA, כתב האישום נגד ראול קסטרו ומצב הדלק הקריטי באי - כולם מצביעים על כך שהמשבר מתקרב לנקודת הכרעה.
המשבר בקובה מגיע לנקודת רתיחה, עם ביקורים דיפלומטיים ברמה הגבוהה ביותר, לחץ כלכלי חסר תקדים ואיומים צבאיים מוחשיים שמשנים את כל כללי המשחק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה