צה"ל ביצע ביום שבת תקיפות אוויריות על תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון - בפעם הראשונה מאז שהפסקת האש הוארכה ב-45 יום. המהלך מדגיש את הפער בין הסכם ההפוגה הרשמי לבין המציאות בשטח: ישראל ממשיכה לפעול מבצעית, תוך שהיא מסרבת לאפשר לחיזבאללה לנצל את ההפוגה לשיקום יכולותיו.
במקביל לתקיפות בלבנון, מטוסי קרב ישראלים ביצעו שלוש גיחות על בניין אלמעתז בצומת אבו אלכאס, בשכונת רמאל במערב עיר עזה. הבניין היה מאוכלס בעת התקיפה, וכוחות חירום הגיעו למקום לחיפוש ניצולים בין ההריסות. על פי דוברות ישראל, המוקד היה ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה; אל ג'זירה ציינה כי לא אימתה את הטענות באופן עצמאי. ישנם דיווחים ראשוניים על הרוגים, אם כי מספרם טרם אושר רשמית - בנוסף לפחות לשבעה פלסטינים שנהרגו בלילה שישי בתקיפות נפרדות בעיר עזה.
לפני ביצוע התקיפות הוצאו צווי פינוי לתושבי מספר כפרים בדרום לבנון, בהם קאקאאית אלסנובר, קוטאריאט א-סייד, מרואנייה, טפטחה, עירזאי, בבליייה, אינוסר ועלבאיסריה. הנוהל המוכר - אזהרה לאוכלוסייה לפני תקיפה - מלמד שמדובר בפעולה מתוכננת ומדודה, לא בתגובה אימפולסיבית.
ההסלמה לא התחילה ביום שבת. ב-16 במאי 2026 נהרגו לפחות שישה אנשים בתקיפה על מרכז הגנה אזרחית בסידרה, בהם שלושה פרמדיקים. חיזבאללה שיגר רקטה אחת לעבר ישראל - ללא נפגעים. ארה"ב, חרף ההסלמה, הכריזה על הארכת הפסקת האש. ישראל, מצדה, לא הסכימה לעצור.
בד בבד, תושבי צור - העיר המרכזית בדרום לבנון - החלו להתפנות מבתיהם עם תחילת התקיפות, בעוד פעילות צה"ל באזור נמשכת תחת מסגרת הפסקת האש הרשמית.
במקביל לתקיפות בלבנון, דובר צה"ל הודיע השבת על חיסולם של שלושה מחבלים מארגון הטרור חמאס בשתי תקיפות נפרדות בצפון ובמרכז רצועת עזה, שהתרחשו במהלך השבועיים האחרונים. שלושת המחבלים היו שותפים לפשיטה על ישראל ב-7 באוקטובר, ובתקופה האחרונה ניסו להוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות צה"ל הפועלים במרחב.
בצפון רצועת עזה חוסלו בשתי תקיפות נפרדות חאמר איאד מחמד אלמטוק וחלאד מוחמד סאלם גודה. שניהם שייכים לארגון הטרור חמאס, נכחו בפשיטה הרצחנית על ישראל בתחילת אוקטובר 2023, ובחודשים האחרונים שבו לפעילות מבצעית - הפעם כנגד חיילי צה"ל הפרוסים בתוך הרצועה. הם הוגדרו כאיום מיידי על הכוחות וחוסלו בהתאם. תקיפה שלישית בוצעה במרכז הרצועה בתחילת השבוע, ומטרתה היה עבד אלרחמן מחמוד גמעה שעאפי, מחבל בגדוד אל-בורייג' של חמאס, שהיה מעורב בקידום מתווי טרור נגד כוחות צה"ל הפועלים באזור.
נוסף על כך נמסר כי עלי אל-ח'אדד, ממפקדי חמאס שנחשב לאחד מהמתכננים המרכזיים של מתקפת 7 באוקטובר, חוסל בתקיפה אווירית ישראלית. על פי הדיווחים, אל-ח'אדד היה הדמות הבכירה האחרונה בקרב מפקדי חמאס שהיו מעורבים בתכנון המתקפה ועדיין היו בחיים. חיסולו מוצג בירושלים כנקודת מפנה בסגירת החשבון מול מי שתכנן את הטבח.
חמאס גינה את החיסול וקבע כי מדובר בהפרה בוטה של הפסקת האש. הארגון פרסם הודעה שבה הוא מאשים את ישראל בשבירת ההסכם ומציג את הפעולה כעילה לתגובה. ישראל לא הגיבה רשמית לטענות אלו. במקביל, הרמטכ"ל הנחה את פיקוד הדרום להיכנס למצב כוננות ולהיערך לאפשרות שחמאס יגיב בשטח - מפיקוד הדרום נמסר שהכוחות עוברים לכוננות מוגברת וחיזוק נוכחות ליד גדר הגבול, על רקע ניסיון העבר המציג את חמאס כמי שמנצל רגיעה כדי לייצר הפתעה.
השאלה הפתוחה היא אם חמאס ישלם מחיר פוליטי בתוך ההסכם, או שינסה להשתמש בחיסול כדי לשנות את תנאי המשא ומתן. הארגון נמצא תחת לחץ פנימי כבד מאז תחילת הסכם החטופים, וכל הזדמנות להציג עמידה בפני ישראל משרתת אותו מול הציבור הפלסטיני בגזה. הכדור נמצא כעת במידה רבה אצל הגורמים המתווכים - ובפרט בידי קטר ומצרים - שיצטרכו להחליט אם להניח לאירוע להישכח או לפתוח בסבב גישור חדש.
הרקע לפעולות בלבנון עולה בבירור ממסמך מדיניות ישראלי שנחשף ב-15 במאי 2026. הדוקטרינה החדשה, כפי שהיא מיושמת בשטח, אינה מסתפקת בהרתעה - מטרתה השמדת יכולות פיזיות. הדוגמה הבולטת היא אל-חיאם, עיירה שיעית כ-6 קילומטר מגבול ישראל שהייתה בעבר עיר עם כ-30,000 תושבים. על פי המדיניות הישראלית, אל-חיאם הפכה למאחז צבאי של חיזבאללה עם מחסני נשק, מרכזי פיקוד תת-קרקעיים, מנהרות, סוללות טילים נגד טנקים ויכולות ירי רקטות - כל זאת בתוך מבנים אזרחיים. העיר שימשה גם כצומת לוגיסטי מרכזי למעבר לוחמים ותחמושת מהבקעה. ישראל בחרה לשטח אותה.
הדוקטרינה מנוסחת בפשטות: לא מספיק לפגוע ברצון לתקוף - צריך לפגוע ביכולת לתקוף. זהו שינוי מהותי ממדיניות ההרתעה הקלאסית שנהגה לפני מלחמת לבנון האחרונה. מי שמניח שחיזבאללה יחזור לתפקד לאחר הפסקת האש כאילו דבר לא קרה, כנראה לא הפנים את מה שקרה לאל-חיאם.
עמדת חיזבאללה ועמדות גורמים בלבנון, כפי שמועברות בדיווחים, היא שישראל מפרה את הפסקת האש. ישראל, מצדה, מציינת ירי חיזבאללה לעבר רצועת הביטחון כהצדקה לתגובותיה. הטיעון ההדדי הזה מוכר - אבל בפועל, ישראל היא זו שמגדירה את כללי המשחק בשטח, בעוד ארה"ב מאשרת הארכות הפסקת האש ומנסה להחזיק את הפוגה שמתפוררת מסביבה.
השאלה שנשארת פתוחה היא כמה זמן המבנה הזה מחזיק: הפסקת אש רשמית שמוארכת בוושינגטון, לצד מבצעים ישראלים מתמשכים בשטח. הסתירה הזו אינה טעות - היא כנראה המדיניות. ישראל מנצלת את ההפוגה לפעול מול יכולות שאם לא תפגע בהן עכשיו, תצטרך להתמודד איתן מאוחר יותר.
צה"ל צפוי להמשיך בתקיפות ממוקדות בדרום לבנון ובעזה, ועיניים נשואות לשאלה האם ארה"ב תמשיך לחדש את הפסקת האש גם אם עוצמת הפעולות תגבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה