פעילי "חלוצי הבשן" קשרו עצמם לגדר הגבול עם סוריה ופונו בכוח

עשרות פעילים מתנועת "חלוצי הבשן" הגיעו בשעות הלילה לאזור גדר המערכת לאורך הגבול הישן עם סוריה, בין הכפרים הדרוזים מג'דל שמס וח'אדר למרגלות החרמון, וקיימו מחאה בדרישה שהממשלה תאשר הקמת התיישבות יהודית בחבל הבשן. חלק מהפעילים קשרו את עצמם לגדר במטרה להקשות על כוחות הביטחון לפנות אותם מהמקום. כוחות צה"ל ביצעו בסופו של דבר את הפינוי.

המחאה נערכה ביום שנבחר בקפידה: א' בסיוון, המכונה בקרב פעילי ההתיישבות "יום הגולן", המציין 59 שנה לכיבוש הרמה במלחמת ששת הימים. הבחירה בתאריך לא מקרית. התנועה מנסה לייצר קו ישיר בין הכיבוש ב-1967 לבין מה שהיא רואה כהזדמנות היסטורית שנפתחה עם נפילת שלטון אסד בסוריה.

אחד הפעילים בשטח מסר: "במלחמת ששת הימים, ביום הזה ממש, לפני 59 שנה הוכחנו לאויבינו ולעצמנו שחבל הבשן שלנו, ושאפשר לכבוש, לשחרר וליישב חבלי מולדת. רק אם ניקח מהאויב את האדמה עליה הוא נלחם - זה יוציא להם את המוטיבציה לפגוע במדינת ישראל."

בהודעה רשמית מטעם התנועה נכתב: "דווקא ביום הזה ברור יותר מתמיד - בלי התיישבות, גם אחיזה צבאית לא תחזיק לאורך זמן." זוהי הטענה המרכזית של התנועה: שהנוכחות הצבאית הישראלית בשטחים שנכבשו מסוריה מאז נפילת אסד אינה מספיקה כשלעצמה, ושרק התיישבות אזרחית תהפוך את השליטה לבת-קיימא.

הפעילים פנו ישירות לחמישה שרי קבינט בשמותיהם: יריב לוין, גילה גמליאל, מירי רגב, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. הפנייה ניסחה זאת במפורש כתזכורת לקרבה לבחירות, עם קריאה "לקבוע עובדות בשטח" ולהפוך את אישור ההתיישבות למוגמר לפני שמשתנה המציב הפוליטי. ציון שמות השרים בפומבי מהווה לחץ אישי ישיר - התנועה רוצה שאיש לא יוכל לטעון שלא שמע.

בתנועה טוענים כי הם מנהלים קשרים ושיח עם גורמים מקרב הדרוזים בסוריה התומכים במהלך. לפי הטענה, חלק מאותם גורמים - שחיו בעבר תחת שלטון סורי - רואים בהתקרבות לישראל חלופה לשלטון החדש של אחמד א-שרע, הידוע בשמו המלחמתי ג'ולאני. בתנועה מוסיפים כי תמיכה פומבית של מיעוטים מקומיים בהתיישבות עשויה לשמש מענה הסברתי לטענות בינלאומיות על "קולוניאליזם" ישראלי - כלומר, הם מחפשים לא רק לגיטימציה ביטחונית אלא גם דיפלומטית.

יש לזקוף את הפעולה הלילית הזו בהקשרה הנכון: "חלוצי הבשן" אינה תנועה שפועלת מול הציבור הרחב אלא מול מקבלי ההחלטות. המחאה עצמה אינה מטרה - היא כלי לחץ. הקשירה לגדר, הבחירה בשעות הלילה, פנייה בשמות לשרים ספציפיים - אלה לא מאפיינים של מחאת רחוב אלא של קמפיין לוביסטי שמשתמש בכלים ויזואליים.

השאלה הפתוחה היא כמה מהשרים שאליהם פנתה התנועה יכולים להרשות לעצמם להתעלם. סמוטריץ' ובן גביר נמצאים כבר תחת לחץ מבסיס הבוחרים שלהם לתת מענה לשינויים בסוריה. אישור התיישבות בבשן יהיה צעד דרמטי - כזה שידרוש מהממשלה לנהל עמדה מול ארצות הברית, ירדן ומדינות ערב נוספות שיראו בו הסלמה.

בינתיים, הממשלה טרם הגיבה רשמית לדרישות התנועה, וסביר כי כוחות הביטחון ימשיכו לטפל בכל ניסיון כניסה לשטח מעבר לגדר.