בנט בפתיחת הכנסת תוקף את נתניהו: "זה נגמר. שחרר"

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית, ברוב של 110 חברי כנסת וללא מתנגדים או נמנעים, את הצעת חוק התפזרות הכנסת ה-25. ההצבעה מסמנת את תחילתו הרשמית של מהלך שעשוי להוביל לבחירות לכנסת ה-26, וזאת על רקע המשבר העמוק בין המפלגות החרדיות לקואליציה סביב חוק הפטור מגיוס.

את הצעת החוק הציג יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שניצל את הבמה כדי לתקוף את האופוזיציה בחריפות: "אני לא מבין למה האופוזיציה עושה מסיבות עיתונאים. אתם גרמתם להגדלת הקואליציה מ-64 ל-68, אנחנו משלימים קדנציית ימין מלאה, מספר שיא של תשעה תקציבים, 520 חוקים עברו. ארבע שנים שיחקנו מול שער ריק". כץ הוסיף כי "הקואליציה הזו מילאה את ימיה".

בנוסף להצעת הקואליציה, אישרה המליאה בקריאה טרומית גם את הצעת החוק לפיזור הכנסת של מפלגת כחול לבן. כץ הבהיר כי ההחלטה התקבלה בהסכמה מלאה עם השותפים החרדים: "הוחלט כי בנוסף לחוק הפיזור הפנימי של הקואליציה, אנחנו נאפשר גם להצעת הפיזור של מפלגת כחול לבן ולה בלבד לעבור את הקריאה הטרומית. כל שאר הצעות החוק לפיזור הכנסת שיעלו על ידי גורמים אחרים באופוזיציה יידחו באופן גורף". המליאה דנה בסך הכל ב-13 הצעות שונות לפיזור הכנסת, שהוגשו על ידי ח"כים מכמעט כל הסיעות.

תוצאת ההצבעה חריגה במיוחד: 110 חברי כנסת הרימו את ידם לטובת חיסול המושב הנוכחי, ואיש לא סירב. העובדה שאף חבר כנסת לא הצביע נגד מעוררת שאלה פשוטה: כשאופוזיציה שלמה נמנעת מלהתנגד לפיזור, בדרך כלל הסיבה היא שהיא מעריכה שתרוויח בבחירות שיבואו. מהלכים של פיזור עצמי של הכנסת אינם נדירים בהיסטוריה הישראלית, אך הסכמה מלאה כזו, ללא ולו קול אחד של מחאה, היא תמונה שאינה מתרחשת בכל יום.

במקביל להצבעות במליאה, הגיע לכנסת נפתלי בנט והודיע כי מטרת ביקורו היא "לבלום את חקיקת חוק ההשתמטות". בנט, שמשמש כיום כדמות אופוזיציונית מחוץ לכנסת, הגיב בכך לניסיונות לקדם מחדש את חוק הפטור מגיוס לחרדים בוועדת החוץ והביטחון.

בנט פתח את ישיבת הסיעה הראשונה של מפלגתו "ביחד" בכנסת באגרוף על השולחן. "יש לי שלוש מילים לומר לראש הממשלה היוצא: זה נגמר. שחרר", אמר בנט בפני חברי הסיעה, וביסס את המסר מיד: "זה נגמר, כי ברית המשרתים שלנו מרסקת את ברית המשתמטים שלכם". בנט הכריז כי שאלת הגיוס תעמוד במרכז הבחירות הבאות: "ושלא יהיה לכם ספק: על זה הבחירות. על זה אזרחי ישראל ילכו בקרוב לקלפי. גיוס לכולם או השתמטות. ערבות הדדית או התפרקות".

הרקע למהלך הוא המשבר שפרץ לאחר שמנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב דב לנדו, הכריז על אובדן אמון מוחלט בראש הממשלה בנימין נתניהו ואיים בפירוק "הגוש". החרדים דרשו התקדמות ממשית בחוק הגיוס, ובהיעדרה הצהירו כי יעדיפו ללכת לבחירות מעמדת כוח על פני המשך המצב הנוכחי. האיומים הללו הלחיצו את נתניהו, אף שגורמים פוליטיים מעריכים כי מדובר בלחץ מדוד שאינו בהכרח מגובה בפעולה מיידית.

צילום: בנימין נתניהו

בין התאריכים האפשריים לקיום הבחירות עומדים כעת 1 בספטמבר, 9 בספטמבר ו-15 בספטמבר, שעליהם דוחקים החרדים בשל הסמיכות לאירועי הסליחות ולפתיחת שנת הלימודים בישיבות. תאריך נוסף שעלה הוא 6 באוקטובר, מועד שחלק מהחרדים הציעו בכוונה בשל הקרבה ל-7 באוקטובר ומטעמי לחץ על נתניהו. המועד המקורי שתוכנן מראש הוא 27 באוקטובר, שאותו מעדיפה הממשלה בשל המצב הביטחוני, החקיקה התלויה ועומדת והמינויים שטרם אושרו.

נתניהו פועל בשני מישורים במקביל. מחד, הוא מנסה לקדם את חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט, שקיימה היום דיון ראשון מתוך שלושה הדרושים לאישור. מאידך, הוא נפגש אישית עם ח"כים מתנדנדים בקואליציה, ובהם משה סולומון מהציונות הדתית ואלי דלל מהליכוד, בניסיון לשכנעם לתמוך בחוק או לפחות להימנע בהצבעה. בקואליציה מעריכים כי חלק מהמתנדנדים עשויים בסופו של דבר לתמוך בחוק.

כץ הדגיש בנאומו כי חוק הגיוס המוצע "בא בהידברות ועונה על הצרכים של צה"ל - חוק שבאמת יגייס. יש לשמור על ערך לימוד התורה, ולצד זאת מי שאינו לומד יתגייס". לדבריו, אישור החוק צפוי להוסיף אלפי חיילים נוספים לשורות צה"ל. עם זאת, בתוך הקואליציה עצמה מעלים דמויות כמו יולי אדלשטיין ושרן השכל סימני שאלה, ומבהירים כי לא יתמכו בנוסח שלא ייתן מענה אמיתי לצרכי הצבא בעת מלחמה.

לאחר אישורה בקריאה טרומית, תועבר הצעת החוק לדיון בוועדת הכנסת, שתציע את מועד הבחירות לכנסת ה-26. מועד הבחירות יוחלט רק לאחר שהחוק יעבור קריאה ראשונה, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אם יתקדם חוק הגיוס בוועדה ויגובש נוסח מוסכם, הקואליציה עשויה לנסות להקפיא את הליך הפיזור בשלביו הראשוניים - ולקנות לעצמה עוד חודשים עד לבחירות.