בית המשפט העליון יצא היום (שלישי) בביקורת חריפה נגד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, וקבע כי התנהלותו בפרשת מינוי מבקר המדינה מהווה "הפרת פסק דין" ו"פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר". למרות הביקורת הקשה, בג"ץ דחה את העתירה שדרשה לחייב את אוחנה לקבוע מועד מיידי להצבעה, אך הטיל עליו הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
הפרשה מתחילה עוד בחודש יוני, כאשר בכנסת ה-25 נערכו בחירות לתפקיד מבקר המדינה בין שני מועמדים, עו"ד מיכאל ראבילו והשופט בדימוס יוסף אלרון. אף אחד מהם לא זכה ברוב הדרוש בסבב הראשון. בתחילת יולי קבע בג"ץ כי נפל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה בסבב השני, ביטל אותו, והורה לכנסת להשלים את הליך הבחירה "בהקדם האפשרי".
מה קדם לזה
ב-3.7.2026 דיווחנו כי בעקבות פסיקת בג"ץ שפסלה את ההצבעה הראשונה, המועמד למבקר המדינה מיכאל ראבילו סירב להיכנס לתפקיד בלי הצבעה תקינה, לאחר שיחות עם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וסביבת ראש הממשלה נתניהו. הגורמים המשפטיים שנועצו בראש הממשלה המליצו אז פה אחד לקיים הצבעה חוזרת בהתאם לפסיקה.
אלא שאוחנה לא עשה דבר. חודשים ארוכים חלפו, ומשרת מבקר המדינה נותרה ללא איש. בספטמבר הגיש ירון גדות עתירה חדשה לבג"ץ, ובה דרש לחייב את יו"ר הכנסת לקבוע סוף סוף מועד לסבב ההצבעה השני ולכנס את מליאת הכנסת לשם כך. גדות טען כי הותרת המוסד ללא מבקר נבחר פוגעת ברציפות התפקודית, באמון הציבור וביכולת הפיקוח על מימון מפלגות, במיוחד ערב הבחירות.
היועצת המשפטית לכנסת תמכה עקרונית בעמדת העותר, וציינה כי קיימת חובה ברורה ליישם את פסק הדין. עם זאת, היא הצביעה על קשיים מעשיים בכינוס המליאה שלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה-26, ובהם היעדר שיח מקדים בין הקואליציה לאופוזיציה. לדבריה, פנייה אחת בלבד של חבר כנסת הגיעה אל אוחנה בנושא, ולמיטב ידיעתה היא כלל לא נענתה.
אוחנה מצדו טען כי הסמכות לקבוע את מועד ההצבעה היא סמכות בלעדית שלו, ואינה מחייבת אותו לפעול בתקופת הפגרה. לשיטתו, מכיוון שמבקר המדינה נבחר לכהונה ארוכה של שבע שנים, ראוי שהבחירה תתבצע על ידי הכנסת החדשה שתיכנס לתפקידה.
השופטת רות רונן, שכתבה את פסק הדין בהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב, דחתה מכל וכל את עמדתו של אוחנה. היא קבעה כי מדובר לא בסמכות רשות אלא בסמכות חובה, שעל יו"ר הכנסת היה להפעיל במהירות הראויה. "הימנעות ממושכת מקיום פסק דין של בית המשפט העליון כמוה כהפרתו", נכתב בפסק הדין, "ולא ניתן להשלים עם פגיעה קשה כזו בסדרי השלטון והמשטר ובשלטון החוק".
השופטת הוסיפה כי מכתבי הטענות עולה "תמונה מדאיגה באשר לטעמים ביסוד מחדלו של יו"ר הכנסת", שפעל בניגוד מפורש לעמדתה הברורה של היועצת המשפטית לכנסת, כפי שהובעה בפניו שוב ושוב. לדבריה, התוצאה הייתה חלל ריק באיוש תפקיד מבקר המדינה למשך חודשים ארוכים, בניגוד גמור לתכלית החוק שנועד להבטיח רציפות תפקודית במוסד.
בסופו של דבר, למרות הביקורת הקשה, בג"ץ לא ראה אפשרות מעשית לחייב את קיום ההצבעה. הבחירות לכנסת ה-26 נערכו ב-27 באוקטובר, ולדברי השופטת רונן קיימת "אנומליה ברורה" בכך שהכנסת היוצאת תמשיך לקבל החלטות מהותיות כמו בחירת מבקר המדינה בתקופת המעבר שבין הבחירות לכינוס הכנסת החדשה. היא הדגישה כי בתקופה כזו יו"ר הכנסת מחזיק בתפקידו כ"פיקדון זמני" בלבד, ונדרש לפעול באיפוק, בדומה לממשלת מעבר.
פסק הדין לא קבע כיצד תתבצע בחירת מבקר המדינה בכנסת החדשה, והותיר את ההכרעה לכנסת ה-26 וליושב הראש שייבחר מטעמה. בית המשפט ציין כי האפשרות להמשיך את ההצבעה מהנקודה שבה הופסקה היא "מוקשית" לנוכח בחירתם של חברי כנסת חדשים, אך נמנע מלקבוע מסמרות בנושא. השופטת רונן הבהירה בסיכום פסק הדין כי אין בדחיית העתירה משום אישור להתנהלותו של אוחנה, שפגעה לדבריה קשות באינטרס הציבורי, במעמד הכנסת ובית המשפט, ובשני המועמדים עצמם.
למה זה חשוב
ריקנות התפקיד משאירה את הפיקוח על מימון מפלגות ועל גופי המדינה ללא גורם ממונה בתקופה רגישה של בחירות ומעבר שלטוני. ההכרעה הסופית מי ישמש מבקר המדינה, יוסף אלרון או מיכאל ראבילו, תיפול כעת בידי הכנסת ה-26 החדשה, מה שעשוי לעכב את המינוי עוד יותר ולהצית מאבק פוליטי נוסף.
על רקע חילופי הכוחות הפוליטיים בכנסת החדשה, השאלה כיצד וממתי תחודש בחירת מבקר המדינה צפויה לעורר מחלוקת נוספת. בגוש השינוי מסתמנת הסכמה לקדם את מינויו של השופט בדימוס יוסף אלרון לתפקיד, אך האופן המשפטי שבו יתבצע הדבר, המשך ההצבעה הקיימת או פתיחת הליך חדש מהתחלה, עדיין לא הוכרע ויישאר בידי הכנסת הנכנסת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה