מונג'יו זכה בדקל הזהב בקאן - אבל הנאומים הפוליטיים גנבו את ההצגה

פסטיבל קאן נחתם השבת בטקס פרסים דרמטי שבו הוכתר הסרט "פיורד" של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו בפרס דקל הזהב היוקרתי - זכייה מפתיעה שנגנבה מעט מן הכותרות בשל גל הנאומים הפוליטיים הסוערים שהציפו את הטקס. הבמה בקאן הפכה הערב לפחות לבמת ענקים קולנועיים ויותר לזירת מחאה, עם רמיזות לישראל, לפוטין, לטראמפ ולניסיונות השתלטות ימנית על התרבות הצרפתית.

את הפרס היוקרתי ביותר, דקל הזהב, הגיש ראש חבר השופטים פארק צ'אן-ווק, הבמאי הדרום קוריאני המפורסם. מונג'יו עלה לבמה עם מסר ביקורתי: "המצב בעולם לא טוב. אני לא גאה במציאות שאנחנו מותירים לילדים שלנו. חברות היום משוסעות ומוקצנות. הסרט הזה הוא מחויבות נגד כל הצורות של הפונדמנטליזם". הסרט "פיורד", שעלילתו מתרחשת בנורבגיה, בוחן באופן ביקורתי את הערכים הליברלים של השלטונות שאותם הם מנסים לכפות על משפחה נוצרית אדוקה ושמרנית. הדרמה בכיכובם של סבסטיאן סטן ורנאטה ריינסווה מסמנת את הפעם השביעית ברציפות שחברת ניאון האמריקנית יוצאת מקאן עם פרס דקל הזהב.

הפרס השני בחשיבותו, הגרנד פרי, הוענק לבמאי הרוסי הגולה אנדריי זוויאגינצב על סרטו "מינוטאור", הסרט הראשון שלו מזה עשור שלם, אחרי שכמעט קיפח את חייו בשל הקורונה. הסרט משלב סיפור אישי של קנאה ורצח עם המציאות הרוסית תחת מתקפת ולדימיר פוטין על אוקראינה. השחקן הישראלי ולדימיר פרידמן מופיע בסרט בתפקיד ראש עיר העושה את רצון המשטר.

זוויאגינצב סיפק את הנאום הבוטה ביותר בטקס כשפנה ישירות, אך מבלי לנקוב בשם, לנשיא רוסיה: "יש מישהו שאני רוצה להתייחס אליו באופן אישי היום, בשמי. הוא לא משתמש ב-VPN כדי לצפות בטקס הזה בשידור חי, אבל אני בטוח שיש לו החלטות אחרות יותר חשובות לעשות ברגע זה. מיליוני אנשים משני הצדדים חולמים על דבר אחד בלבד: שהטבח יפסיק סוף סוף. והאדם היחיד שיכול לשים סוף לשחיטה הוא נשיא רוסיה שיכול לסיים את התופת. העולם כולו מחכה לכך".

הרגע החד ביותר שהיה קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני הגיע כשהבמאי הקנדי קסביה דולן ציטט לפני הצגת פרס הבימוי משירו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש, "על האדמה הזאת". מלבד זאת, רוב הנאומים שנגעו למזרח התיכון נשארו ברמה של רמיזה. השחקנית הבריטית טילדה סווינטון, מתנגדת מוצהרת לישראל, התריעה על התגברות הלאומנות והמשטרים האוטוריטריים ברחבי העולם.

הנאום המחריד ביותר ביחס לישראל הגיע מהקולנוען הצרפתי עמנואל מאר, שזכה בפרס התסריט על סרטו "A Man of His Time". מאר, שקשר בין תקופת ממשלת וישי לימים אלו, גינה את "האלימות, הצורך לשלוט ולהעצים את עצמך על חשבון אחרים", ורמז ישירות לטראמפ ולנתניהו: "האנשים האלה משחקים בלהיות בוסים קטנים. וכשהם הופכים להיות ראשי מדינה, הם מנדים, מפציצים או פותחים בג'נוסייד".

הבמאי הפולני פאבל פבליקובסקי, שזכה בפרס הבימוי על הדרמה ההיסטורית "ארץ אבות", הכריז: "הקולנוע צריך לשקף את המצב הפוליטי. זה מצריך אומץ בעולם הזה לדבר על מה שאנשים רואים באמת. חייב להיות מקום חופשי לאמנות. הקולנוע חייב להתנגד". פבליקובסקי, שהותקף בעבר בארצו על טיפולו בפשעי השואה בסרט "אידה", רמז לניסיונות ההשתלטות של אנשי ימין בצרפת על מוסדות התרבות.

גם הבמאית הלבנונית נאדין לבאקי קיבלה את הבמה לפני הכרזת הזכייה בפרס התסריט, ואמרה בקול נרגש: "אני לא יכולה להפסיק לחשוב על ארצי, לבנון. בעלי ואני חווינו סערת רגשות ואי-ודאות. האם זה נכון לעזוב את לבנון בעודה עוברת מלחמה הרסנית?". גם בקטגוריות המשחק בחר צוות השופטים לחלק את הפרסים בין זוגות שחקנים, לא ליחידים - הן פרס השחקן הטוב והן פרס השחקנית הטובה הוענקו לשני שחקנים במשותף.

פסטיבל קאן יצר השנה רושם ברור: הבמה הגדולה ביותר בעולם הקולנועי שייכת גם לדיון הפוליטי - ולא כולם הסתפקו ברמזים.