שגריר ישראל הגיש כתב אמנה בסומלילנד והניח אבן פינה לשגרירות

צעד דרמטי נוסף בכינון היחסים בין ישראל לסומלילנד: שגריר ישראל במדינה, מיכאל לוטם, הגיש בשבוע שעבר את כתב האמנה שלו לנשיא סומלילנד, עבדירחמן מוחמד עבדילאהי. הטקס החגיגי נערך בארמון הנשיאות בבירה הרגייסה, ומסמן נדבך נוסף ומשמעותי בהידוק הקשרים בין שתי המדינות.

הגשת כתב האמנה לא הגיעה משום מקום. מדובר בשלב נוסף בשרשרת צעדים דרמטית שהחלה עם ההכרה ההדדית בין המדינות ב-26 בדצמבר 2025. מאז אותו יום היסטורי, הקשר בין ישראל לסומלילנד רק הלך והתהדק, צעד אחר צעד, עד לרגע המכונן שנחגג השבוע בארמון הנשיאות.

בחודש ינואר 2026 קיים שר החוץ גדעון סער ביקור פורץ דרך בסומלילנד, הביקור הרשמי הראשון מסוגו. כמה חודשים אחר כך, ביוני 2026, סומלילנד השיבה מהלך דומה ופתחה שגרירות משלה בירושלים, זאת במסגרת ביקור נשיאה בישראל. כעת, עם הגשת כתב האמנה, הטבעת מתהדקת עוד יותר.

צילום: גדעון סער

אבל הסיפור לא נגמר בהגשת כתב האמנה בלבד. בסיומו של הטקס המרגש נערך מעמד נוסף, ובו הונחה אבן הפינה לשגרירות ישראל החדשה, שעתידה לקום ולפעול בעיר הבירה הרגייסה. מדובר במהלך קונקרטי ומוחשי שמוכיח כי מדובר בשותפות אמיתית ולא רק בהצהרות דיפלומטיות.

הקמת השגרירות החדשה בהרגייסה מסמלת את מחויבותה המלאה של ישראל להעמיק את נוכחותה הדיפלומטית והאסטרטגית באזור קרן אפריקה, אזור שהופך בשנים האחרונות לחשוב יותר ויותר בזירה הבינלאומית, ובפרט עבור האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ישראל.

שר החוץ גדעון סער לא התאפק ומיהר לברך על המהלך החדש. "ישראל נחושה לקדם ולבסס את היחסים עם סומלילנד", מסר סער. לדבריו, "מינוי השגרירים בהתאם להסכם שהושג בעת ההכרה ההדדית בין המדינות הוא נדבך חשוב נוסף בחיזוק היחסים בינינו".

מדובר במילים שמשקפות מגמה ברורה: ישראל רואה בסומלילנד שותפה אסטרטגית, ולא רק מדינה שעמה נרקם קשר דיפלומטי יבש. ההתקדמות המהירה, משלב ההכרה ועד הקמת שגרירות פיזית בתוך פחות משנה, מעידה על עוצמת הכוונות משני הצדדים.

הטקס בארמון הנשיאות תועד ופורסם באמצעות משרד נשיאות סומלילנד, שהדגיש את החשיבות ההיסטורית של האירוע עבור שתי המדינות. הנשיא עבדירחמן מוחמד עבדילאהי קיבל את כתב האמנה באופן רשמי, מה שמעניק לשגריר לוטם מעמד מלא לפעול בשם ישראל במדינה.

כעת, משהונחה אבן הפינה לשגרירות החדשה, כל העיניים נשואות לקצב ההתקדמות בבנייה בפועל. ככל שהמבנה יתקדם, כך תתחזק הנוכחות הישראלית הקבועה בהרגייסה, ועמה גם הקשרים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים בין שתי המדינות הצומחות יחד בקרן אפריקה.